1,055
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. | '''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. | ||
לעיר זו נודעת עבר יהודי חסידי. רבי מרדכי | לעיר זו נודעת עבר יהודי [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנה]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה בעיירה [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן. | ||
== רבי אתמר מבישטינא == | == רבי אתמר מבישטינא == | ||
לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' אתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' אתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כהמורה הוראה לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' אתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם נאבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי השואה בתאריך ח' סיון [[תש"ד]]. | לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' אתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' אתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כהמורה הוראה לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' אתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם נאבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי [[השואה]] בתאריך ח' סיון [[תש"ד]]. | ||
== רבי מרדכי לייפר מבישטינא == | == רבי מרדכי לייפר מבישטינא == | ||
בנו ר' מרדכי לייפר, נולד לאביו רבי איתמר, בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את בת זוגתו. הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור | בנו ר' מרדכי לייפר, נולד לאביו רבי איתמר, בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את בת זוגתו. הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארה"ב]]. ברב ענוונותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמורי"ת, למרות שבביתו לא שרר מאומה ואף פת לאכול, גם בקשותיו של האדמו"ר [[אהרן רוקח]] מ[[בעלזא]] ממנו כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמורו"ת לא נענו. למרות שהאדמו"ר מ[[בלז]] הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמורו"ת תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעא על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך במסירות נפש ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פרק שב[[ארה"ב]]. | ||
ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] וע"פ בקשתו הובא מיטתו למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] וע"פ בקשתו הובא מיטתו למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== רבי ישכר בער מבישטינא == | == רבי ישכר בער מבישטינא == | ||
בנו של [[ר' מרדכי]] הוא רבי ישכר בער לייפר שליט"א. לאחר מות אביו קיבל עליו את המשך האדמורו"ת. בתחילה דר | בנו של [[ר' מרדכי]] הוא רבי ישכר בער לייפר שליט"א. לאחר מות אביו קיבל עליו את המשך האדמורו"ת. בתחילה דר ב[[בני ברק]] ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את ביתו לשכונת [[עמישב]] שבפאתי העיר [[פתח תקווה]]. שם פתח את בית מדרשו אשר מהוה מוקד משיכה לכל דורש ומבקש השם. גם נודע הוא כאוהב ישראל גדול ובזכות זה מאחד הוא בבית מדרשו יהודים מכל החוגים, ורבים הוא משיב מעוון. ייחוד בית המדרש [[בישטינא]] ב[[פתח תקווה]] מהווה בכך שמאכלס בתוכו את כל גווני היהדות. חילונים, דתיים, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידים]], [[חסידי חב"ד]] וליטאים. | ||
ר' [[ישכר בער]] הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]]. | ר' [[ישכר בער]] הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]]. | ||
ר' [[ישכר בער]] אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי | ר' [[ישכר בער]] אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי. | ||
מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה י"ט | מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה [[י"ט כסלו]] במחיצתו של האדמו"ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות בדורינו. רבים משחרים לבית מדרשו בפרט בימי שלישי בהם הוא מוסר שיעור בספר '[[דרך מצוותיך]]' ובימי חמישי בהם מוסר שיעור בספר ה'[[תניא]]' או ב'[[לקוטי תורה]]' לסירוגין. | ||
לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד | לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד ב[[פתח תקווה]] המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת [[תשס"ז]] לאחר סיום ה[[התוועדות]] בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו"ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ"ש - להשתתף בהתוועדות שערך הרב המשפיע ר' [[חיים שלום דייטש]].{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}} | ||
בשנת [[תשס"ח]] השתתפו ב[[התוועדות]] הרב [[שמואל הבר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[קראון הייטס]] שנאם על חובת הדור בלימוד החסידות, המשפיע הרב חיים פרוס | בשנת [[תשס"ח]] השתתפו ב[[התוועדות]] הרב [[שמואל הבר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[קראון הייטס]] שנאם על חובת הדור בלימוד החסידות, המשפיע הרב [[חיים פרוס]] מ[[כפר חב"ד]] והמשפיע הרב וועלוול סלאווין מ[[כפר חב"ד]]. ראשון הנואמים היה האדמו"ר מבישטינא שקרא לכל חסידיו ומעריציו הרבים להוסיף ב[[לימוד החסידות]] ולהשתתף בשיעורים ב[[תורת החסידות]] המתקיימים בבית מדרשו ואף ייסד באותו הזדמנות שיעור נוסף והוא בספר [[דרך מצותיך]]. גם השתתפו הרב שניאורסאהן מ[[כפר חב"ד]], והרב [[אשר דייטש]] [[שליח]] [[הרבי]] ל[[פתח תקווה]]. לקראת סוף ההתוועדות אמר האדמו"ר מבישטינא את המאמר המפורסם "פדה בשלום נפשי". | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | ||