ז'לובין: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 5 בתים ,  9 במאי 2016
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושבי' נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם. ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיצ'וב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וזלאבין באמצע.  
'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושבי' נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם. ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיצ'וב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין באמצע.  


חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. בסדרת [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] נדפסו כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה]].
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. בסדרת [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] נדפסו כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה]].
שורה 5: שורה 5:
==החתונה הגדולה==
==החתונה הגדולה==


[[החתונה הגדולה]] של נכדי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] התקיימה בז'לאבין, בין היתר משום שזלובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]].
[[החתונה הגדולה]] של נכדי [[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[לוי יצחק מברדיצ'וב]] התקיימה בז'לובין, בין היתר משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]].


==בתי הכנסת==  
==בתי הכנסת==  


בזלאבין היו תשע בתי כנסת:  
בז'לובין היו תשע בתי כנסת:  


*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.  
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.  
שורה 45: שורה 45:
הרב גריבוב נפטר בשנות השלושים ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב אחר.
הרב גריבוב נפטר בשנות השלושים ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב אחר.


==ישיבת תומכי תמימים זלובין==
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==


בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר זלאבין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]].
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]].


בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש על-ידי הרב [[יעקב גוראריה]].
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש על-ידי הרב [[יעקב גוראריה]].