מעלי קבצים, highauser
8,616
עריכות
הרחבה
(קישורים חיצוניים) |
(הרחבה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
.. אני את שלי, עשיתי, ומעתה והלאה אני מוסר זאת לכל אחד ואחת מכם, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם, ויהי רצון שימצאו ביניכם אחד, שנים שלושה, או עשרה עקשנים שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, והעיקר שיפעלו שיהיה תיכף ומיד ממש!}} | .. אני את שלי, עשיתי, ומעתה והלאה אני מוסר זאת לכל אחד ואחת מכם, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם, ויהי רצון שימצאו ביניכם אחד, שנים שלושה, או עשרה עקשנים שיטכסו עצה מה לעשות וכיצד לעשות, והעיקר שיפעלו שיהיה תיכף ומיד ממש!}} | ||
== בעקבות השיחה == | == בעקבות השיחה == | ||
[[קובץ:כינוס חרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה לכינוס חרום שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה]] | [[קובץ:כינוס חרום.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעה לכינוס חרום שהתקיים בכפר חב"ד בעקבות השיחה]] | ||
השיחה גרמה לזעזוע עמוק | השיחה גרמה לזעזוע עמוק ברחבי העולם - אצל חסידי חב"ד בפרט, ובעולם היהודי בכלל{{הערה|ראה כתבות בעיתונות הישראלית בעקבות השיחה: סימה קדמון, '''המפתחות בפנים''', סופשבוע מעריב, י"ט אייר תנש"א; עמוס נבו, '''או-טו-טו משיח''', 7 ימים - ידיעות אחרונות, י"ט אייר תנש"א (פורסמו במוסף "הבשורה" של [[שבועון בית משיח|בית משיח]], ג' תמוז תשע"ד).}}. | ||
מיד לאחר השיחה פרצו הנוכחים כולם באופן ספונטני בזעקות "[[עד מתי]]" שהפכו בהמשך לשירת [[ניגון עד מתי|הניגון 'עד מתי']]. ב[[חלוקת הדולרים]] בסיום השיחה, היה הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בין ראשוני העוברים, והרבי פנה אליו ואמר לו: "לא נגע ולא פגע"{{הערה|עדותו של הרב גוראריה ב[[התוועדות]] [[כ"ח ניסן]] [[תשנ"ג]] ב-[[770]]. הביטוי על משקל לשון [[חז"ל]] ב[[מסכת חולין|חולין]] יט, א.}}. | |||
עם השמע השיחה התעוררה סערה בין חסידי חב"ד. כאשר יצאה הקלטת השיחה היא הושמעה ב-[[770]] שוב ושוב{{הערה|מסיבות שונות התעכבה הוצאת הקלטת יותר מהרגיל, והדבר הוסיף למתח בקהל, שחשבו שיש בזה ענין מכוון מהרבי.}}. באותו הלילה, התקיימו ב-770 אסיפות ו[[התוועדות|התוועדויות]] בניסיון להבין מה בדיוק מתכוון הרבי לדרוש בשיחה. ביום שלמחרת - יום שישי, בו נהוג מידי שבוע לצאת ל[[מבצע תפילין]] - יצאו [[טנקים]] כדי לתגבר את הפעילות ולהפיץ את נושא הגאולה. | |||
ביום | במהלך יום שישי, יצאה השיחה [[מוגה|מוגהת]] מהרבי. | ||
ב[[ארץ ישראל]] נשמעה השיחה ביום שישי לפנות בוקר, ועד כניסת השבת התפשטה הידיעה אודותיה, והוחלט על קיום כינוס חירום ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] עבור כל חסידי חב"ד בארץ. גם בכינוס זה השמיעו רבנים ומשפיעים את דבריהם בניסיון להבין את כוונת הרבי. | |||
===הרבי חוזר ומעביר את האחריות=== | |||
אצל רבים נוצר בלבול בעקבות השיחה, בחשש שהרבי התייאש מנושא המשיח, או שהוא עלול להפסיק את פעילותו והנהגת החסידים{{הערה|הרב [[מרדכי אליהו]] סיפר שלאחר אמירת השיחה פנה אל הרבי בשאלה: "האם כבוד הרבי רוצה לפטור את עצמו מהמשימה, ולהטילה על אחרים?" והרבי ענה: "לא, אמשיך הלאה" (מדבריו ב[[י"ט בכסלו]] [[תשנ"ה]] ב[[כפר חב"ד]]).}}. לאור זאת היו ניסיונות לפנות אל הרבי שוב ושוב ולבקש ממנו שיפעל בנושא. | |||
ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] שלאחר מכן, פרשת שמיני, נעמד אחד החסידים בין השיחות וקרא שמכיוון ש"צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים", מבקשים שהרבי יגזור שהגאולה תבוא מיד. את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי והדגיש כי אין מקום להטיל את העבודה להביא משיח עליו, אלא זוהי עבודתו האישית של כל אחד: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן | |||
|תוכן=במקום לנצל הזדמנות זו . . בכדי שכל אחד יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש אולי ימצאו בשבילי עבודה חדשה... | |||
יש לי מספיק עבודה, ואין מה להטיל עלי עוד עבודה; מה עלי לעשות יודע אני בעצמי . . ובנוגע להבאת הגאולה - יודע אני בעצמי מה עלי לעשות, והנני עושה בזה עד כמה שידי מגעת, ולאחרי כל מה שנעשה עד עתה לא הועיל להביא את משיח בפועל (ואין כאן המקום לדון בטעם הדבר). | |||
וממילא - אין מקום לנצל את זמן ההתוועדות כדי לחפש בשבילי תפקידים חדשים ולהטיל עלי עוד עבודה... הנני מוחל על הטובה, והיה עדיף שכל אחד יחליט מה עליו לעשות. | |||
וכפי שאמרתי והדגשתי שהמשימה מוטלת עליכם לעשות כל מה שביכלתכם - שכל אחד צריך להתחיל לפעול בעצמו להבאת הגאולה!}} | |||
ב[[חלוקת דולרים]] ביום ראשון שלאחר מכן, [[ל' בניסן]], פנתה אישה לא חב"דית וביקשה מהרבי בבכי שהוא יפעל להביא את משיח, הרבי ענה בתקיפות שהתפקיד הוא של כל אחד ואחת. יהודי נוסף, שאינו חסיד חב"ד, הציע שאולי כדאי שהרבי יגיע לארץ ישראל להתפלל ב[[כותל המערבי]]. הרבי ענה שלא יתנו לו עצות מה לעשות, במקום להתמקד בעבודה האישית. | |||
==פעולות בעקבות השיחה== | |||
===הקמת המטה להבאת המשיח=== | |||
===פסק דין=== | ===פסק דין=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[פסק דין שהרבי מלך המשיח]]}} | ||
במהלך כינוס החירום בכפר חב"ד במוצאי שבת, הועלתה הצעה על ידי הרב [[שמואל פרומר]], לערוך פסק דין מהרבנים שהרבי משיח. רעיון הפסק לא היה חדש, בעבר הרבי עצמו יזם{{הערה|1=[http://www.hageula.com/moshiach/psak/4638.html בי"ד של מקובלים פסק: הגיע זמן הגאולה] סיפור פסק הדין של הרב מרדכי אליהו שהגיע זמן הגאולה}} ופנה רבנים, מורי הוראה, שיפסקו שהגיע זמן הגאולה. ההצעה התקבלה ובאותו מעמד הכריז, מזכיר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[דוד חנזין]], בשם הרבנים שהרבי הוא מלך המשיח. באותו ערב, רבה של [[כפר חב"ד]] הרב [[מרדכי אשכנזי]], כתב את הנוסח המלא של פסק הדין. | |||
באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית הדין קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה. | באותו לילה, הרב [[דוד]] נחשון ו[[אבי טאוב]] טסו לניו יורק, לחצר הרבי, על מנת להגיש לרבי את הפסק דין. למחרת בוקר, ב' אייר, נוספו ארבע חתימות נוספות של חבר [[בית הדין קראון הייטס]] הרב יוסף אברהם העלער, הרב [[גרשון מענדל גרליק]], רבה של מילאנו, הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]], והרב [[גדליה אקסלרוד]] אב בית הדין בחיפה. | ||
| שורה 35: | שורה 58: | ||
הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}}. | הרב נחשון חיכה לרבי ליד המקווה{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], היה טובל לפני כן במקווה}} וכשהגיע הגיש לרבי את פסק הדין, הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}}. | ||
===קבלת המלכות=== | |||
{{ערך מורחב|קבלת המלכות}} | |||
בנוסף לפסקי הדין מהרבנים, החלה ההתעוררות בין החסידים על החשיבות לקבל את מלכותו של [[הרבי כמלך המשיח]]. הרעיון עלה כבר בלילה שלאחר השיחה על ידי הרב [[אברהם ליפסקר]] שדיבר על כך בשידור טלפוני, אך התחזק בעיקר באסיפת חירום שהתקיימה ב-770 בעקבות השיחה, ביום חמישי [[ד' באייר]]. בסיומה של האסיפה חתמו הנאספים - כ-250 איש - על טופס קבלת המלכות, בו הם מקבלים על עצמם את הרבי כמלך המשיח ומתחייבים להתמסר ולפעול כרצונו הקדוש. חתימות אלו הוכנסו לרבי וזכו למענה חיובי ומעודד{{הערה|נוסח המענה היה הנוסח הכללי של המענות באותה תקופה: {{ציטוטון|נת' ות"ח, ותהא פעולה נמשכת ובהוספה והזמ"ג, כנתינת כח דחז"ל וברכתם דכל המוסיף מוסיפין לו, ובמיוחד ברכתו דהקב"ה שתוספתו מרובה כו'. והזמ"ג שבאים מחודש ניסן והשפעתו ונכנסים לחודש אייר (ר"ת האבות ורחל - רגל הד') כמפורש בכמה מקומות. בשנת ה(י') ת(הא) ש(נת) א(ראנו) נ(פלאות) אזכיר עה"צ}}.}}. צילום המענה של הרבי נתלה על קירות 770 ועורר הדים רבים. | |||
לאחר מכן התפשט נושא ההחתמות על קבלת המלכות לארץ הקודש, וכן בין נשי ובנות חב"ד, בהסכמת וברכת הרבי. | |||
===לימוד עניני גאולה ומשיח=== | ===לימוד עניני גאולה ומשיח=== | ||