14,699
עריכות
מ
החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם "
מ (החלפת טקסט – " ז"ל" ב־"") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – " הרמב"ם " ב־" הרמב"ם ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''הרמב"ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד ב[[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערת שוליים|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר ב[[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה. | '''הרמב"ם''', הוא רבי '''משה בן מימון''', נולד ב[[י"ד בניסן]] שנת ד'תתצ"ה{{הערת שוליים|ראה בפסקה תאריך לידתו}} ונפטר ב[[כ' בטבת]] שנת ד'תתקס"ה. | ||
גדולי הדורות התבטאו על הרמב"ם בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה". | גדולי הדורות התבטאו על [[הרמב"ם]] בהגדרה: "ממשה עד משה לא קם כמשה". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
=== שמו ומוצאו === | === שמו ומוצאו === | ||
משפחתו של הרמב"ם נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}. | משפחתו של [[הרמב"ם]] נקראה 'בן עובדיה' (בערבית: 'אבן עבד אללה'), על שם אבי המשפחה הראשון ברשימות היחס של הרמב"ם, ר' עובדיה דיין קורדובה. יש הממשיכים את שושלת היוחסין של הרמב”ם עד רבי [[יהודה הנשיא]], חותם ה[[משנה]], המתייחס לזרעו של [[דוד המלך]]{{הערה|1=על פי עדותו של בנו מובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24645&st=&pgnum=133 סדר הדורות]}}. | ||
בין הרמב"ם לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות: | בין [[הרמב"ם]] לר' עובדיה דיין קורדובה 7 דורות: | ||
::::::::# ר' עובדיה הדיין | ::::::::# ר' עובדיה הדיין | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
::::::::# הרמב"ם | ::::::::# הרמב"ם | ||
ב[[ערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את הרמב"ם '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס). | ב[[ערבית]] הוא מוכר כמוסא בן מימון ('''موسى بن ميمون'''), או בשמו הערבי המלא: '''ابو عمران موسى بن ميمون بن عبد الله القرطبي الإسرائيلي''', אבו עמראן{{הערה|אבו עמראן (עמרם) הוא כינוי ערבי ל"[[משה]]".}} מוסא בן מימון בן עבדאללה אל-קרטבי אל-אסראא'ילי (בתרגום לעברית:איש קורדובה הישראלי). בלשונות אירופה מקובל לכנות את [[הרמב"ם]] '''Maimonides''' (מיימונידס), על שם האופן בו נכתב שמו ב[[יוונית]]: '''Μωησής Μαϊμονίδης''' (מואיסיס מאימונידיס). | ||
=== קורות חייו בצעירותו === | === קורות חייו בצעירותו === | ||
את חינוכו והשכלתו רכש הרמב"ם מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". הרמב"ם ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף. | את חינוכו והשכלתו רכש [[הרמב"ם]] מאביו רבי [[מימון הדיין]], שהשפיע רבות על הגותו, וממורו המובהק{{הערה|1=רבו המובהק = הרב שממנו למד את רוב חוכמתו.}} של רבי מימון - [[ר"י מיגאש|רבי יוסף אבן מיגאש]], אשר שימש כדיין בקורדובה והעיד עליו הרמב"ם: "כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו". [[הרמב"ם]] ראה עצמו גם כתלמידו של רבו של הר"י מיגאש - [[רי"ף|רבי יצחק אלפסי]], הרי"ף. | ||
בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה הרמב"ם בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור. | בשנת ד'תתק"ח (1148), כשהיה [[הרמב"ם]] בן עשר, נאלצה משפחתו לעזוב את קורדובה שבספרד בעקבות פלישתם של האל-מֻוַוחִידוּן מצפון אפריקה ורדיפתם את יהודי האזור. | ||
לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב הרמב"ם את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים. | לאחר מסע נדודים שארך כעשר שנים, ניסתה המשפחה להתיישב בעיר [[פס]] שב[[מרוקו]], בפאס ככל הנראה כתב [[הרמב"ם]] את איגרת השמד, העוסקת בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד במרוקו ובספרד. אך גם שם לא האריכו ימי שלוותם, וכעבור חמש שנים נאלצו לעזוב את העיר, עקב הקנאות המוסלמית שהלכה וגברה, והפיכתה של מרוקו למקום סכנה עבור היהודים. | ||
=== העלייה לארץ ישראל === | === העלייה לארץ ישראל === | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
בשנת 1165 הפליגו הרמב"ם ומשפחתו מסבתה (מרוקו הספרדית של היום), אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של הרמב"ם כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה. | בשנת 1165 הפליגו [[הרמב"ם]] ומשפחתו מסבתה (מרוקו הספרדית של היום), אל עכו שבארץ ישראל, בה התיישבו. הקהילה היהודית בעכו הייתה בימים ההם מהגדולות בארץ ישראל, וקיבלה בכבוד רב את משפחת הרמב"ם. רב העיר עכו, רבי יפת בן רבי אליהו, התקשר בקשרי ידידות עם הרמב"ם, ידידות שנמשכה גם לאחר שנים באמצעות קשרי מכתבים, ולבסוף על ידי מינויו של רבי יפת כאחד הדיינים בקהילת אלכסנדריה, שהייתה תחת מרותו של [[הרמב"ם]] כראש רבני מצרים. חמישה חדשים לאחר העלייה לארץ ביקרו הרמב"ם, אביו ורבי יפת בירושלים, שהו שם שלושה ימים והתפללו בהר הבית. משם הם נסעו לחברון, והתפללו במערת המכפלה. | ||
את ביקורו בארץ מתאר הרמב"ם כך: | את ביקורו בארץ מתאר [[הרמב"ם]] כך: | ||
Cquote2.svg | Cquote2.svg | ||
בליל אחד בשבת בארבעה ימים לחודש אייר נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ"ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו צדקה כפי כוחם... בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה... וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה... וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן. | בליל אחד בשבת בארבעה ימים לחודש אייר נכנסתי לים, וביום שבת, עשירי לאייר שנת תתקכ"ה עמד עלינו נחשול שבים לטבענו והיה זעף גדול בים, ונדרתי עלי: שני ימים אלו אצום בהם ואתענה בהם.. ואצווה על בני לעשות כן עד סוף כל הדורות, ויתנו צדקה כפי כוחם... בליל אחד בשבת, ג' ימים לירח סיוון, יצאתי מן הים בשלום ובאתי לעכו ונצלתי מן השמד והגענו לארץ ישראל. יום זה נדרתי שיהיה יום ששון ושמחה... וביום שלישי בשבת, ד' חשוון, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו. ובאחד בשבת, ט' בחודש חשוון יצאתי מירושלים לחברון, לנשק קברי אבותי במערה... ושני ימים אלו... נדרתי שיהיו יום טוב ותפילה ושמחה לה' לאכילה ולשתייה... וכשם שזכיתי וראיתי בחורבנה כך אזכה אני וכל ישראל לראות בנחמתה, אמן. | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
== חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" == | == חיבורו משנה תורה - "יד החזקה" == | ||
חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של הרמב"ם "משנה תורה". | חיבורו משנה תורה נחשב לחיבור הגדול ביותר באיכותו שהיה אי פעם הן בקרב הראשונים, והן בקרב גדולי האחרונים. גדולי הדורות האחרונים, ובהם רבי [[יוסף רוזין]] הגאון מרוגוצ'וב, [[רבי חיים מבריסק]], רבי שמחה מאיר מדווינסק (האור שמח), רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] מבריסק ועוד, חיברו את חידושיהם לפי סדר חיבורו הגדול של [[הרמב"ם]] "משנה תורה". | ||
רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם. | רבים מאוד משיחותיו של הרבי מושתתים על דברי הרמב"ם, קושיות תירוצים וביאורים בדברי הרמב"ם. | ||
הרבי קרא ללמוד בספרי הרמב"ם בקביעות, ולפי תקנתו נוסד סדר לימוד הרמב"ם. כיום ישנם שני מחזורים ללימוד הרמב"ם, ומדי שנה מתקיימים אירועים לרגל סיומי מחזורי הלימוד. | הרבי קרא ללמוד בספרי [[הרמב"ם]] בקביעות, ולפי תקנתו נוסד סדר לימוד הרמב"ם. כיום ישנם שני מחזורים ללימוד הרמב"ם, ומדי שנה מתקיימים אירועים לרגל סיומי מחזורי הלימוד. | ||
כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C&pgnum=23 אוס"ח בשם[[ספר השיחות]] ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)]}} | כשהסביר [[אדמו"ר הרש"ב]] הענין של מתיבתא דרקיעא על כל היכלותיה בכל מקצועות הפשט, הרמז, הדרוש ראש מתיבתא דרקיעא והסוד שבתורה, אמר הרש"ב שהרמב"ם הוא הריש מתיבתא בהיכל מתיבתא דרקיעא.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15842&hilite=cec08612-9571-4c92-bddb-df1e62fb1681&st=%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A8%22%D7%9C&pgnum=23 אוס"ח בשם[[ספר השיחות]] ה' ש"ת, עמודים 42-41 (מהדורת [[לה"ק]] עמוד מח)]}} | ||
| שורה 63: | שורה 63: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] אמר, הרמב"ם השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22[[ספר השיחות]] תש"ג ע' 41].}}. | [[אדמו"ר האמצעי]] אמר, [[הרמב"ם]] השיג עד עולם היצירה, ומשם השיג את האור של עולם הבריאה {{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15657&st=&pgnum=22[[ספר השיחות]] תש"ג ע' 41].}}. | ||
[[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו | [[אדמו"ר מהר"ש]] אמר לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] באחד מהשיעורים שלמד עמו | ||
ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר האר"י הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי". | ב[[מורה נבוכים]], שיש לו בקבלה רבי מרבי עד מורנו [[הבעל שם טוב]], שהרמב"ם היה מקובל גדול, ומה שלא גילה זאת אפילו ברמז כמו [[רש"י]], הוא מפני שאז היה זמן מסוכן לגלות עניני קבלה אפילו ברמז.{{הערה|1= [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת [לה"ק] עמוד מז.}}. וכן הרה"ק מקאמרנא כותב ב"נתיב מצוותיך"{{הערה|נתיב התורה שביל א' מהדו' הרב שלום סאפרין ע' קל"ז}} כותב כי למרות שהרמב"ן לא זכה לראות את ספר הזוהר{{הערה|מה שאין כן לפי מה שאומר האר"י הקדוש שהרמב"ם לא זכה לחכמת הזוהר והרמב"ן כן זכה}} הרי ש"הרמב"ם נראה מדבריו בכמה הלכות וענינים שראה אותו בודאי". | ||
עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי הרמב"ם לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו. | עם זאת בשער הגלגולים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14180&hilite=e1ed3313-0f85-4ffe-8a21-8d99978b3940&st=%D7%A0%D7%97%D7%9E%D7%9F&pgnum=112 הקדמה ל"ו דף מ"ה ע"ב]}} כותב [[האריז"ל]] כי [[הרמב"ם]] לא זכה לידע את חכמת הזוהר, ומסביר את הטעם לכך על פי הקבלה ולעומת זאת הרמב"ן זכה אך בסוף ימיו. | ||
== תאריך לידתו של הרמב"ם == | == תאריך לידתו של [[הרמב"ם]] == | ||
הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה. | הרמב"ם נולד ב[[י"ד ניסן]] בשנת ד'תתצ"ה. | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו. | הרבי שיבח ענין זה, שמדברים אודות הרמב"ם, ומשבחים אותו, ואת ספריו, ואת היותו פוסק גדול אצל היהודים, וגם גדול ו[[נשיא]] אצל היהודים שזה היה תוארו הרשמי בקרב היהודים שהרי היה [[רב]] הקהילות שבמקומו. | ||
הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את הרמב"ם וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.{{הערה|1=שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת הרמב"ם [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]}} | הרבי עורר שכל אחד שיש לו השפעה אצל אומות העולם שיעורר לעשות אסיפות כאלו לנשא את [[הרמב"ם]] וזכרו, וממילא יזכרו גם את היותו יהודי, ואת ספריו, ומילא יזכירו גם את ספריו, ואת מורשתו כגומל חסד לאכל אחד ואחת מכל באי עולם, ועל ידי פרסום שמו תעורר גם מצוות צדקה וממילא תתעורר גם שלילת ה[[גזל]] שזה אחד מ[[שבע מצוות בני נח]], על ידי שיתעורר על ידי ענין החסד ושלילת הרעב אצל השני שלא יגזול ממנו את מה שיש לו, וגם תתעורר הכרת טובה להרמב"ם.{{הערה|1=שיחת הרבי י"א [[ניסן]] [[תשמ"ה]] על 850 ללידת [[הרמב"ם]] [http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1410 חב"ד אינפו]}} | ||
== יום ההילולא של הרמב"ם == | == יום ההילולא של [[הרמב"ם]] == | ||
[[תמונה:קבר הרמבם.jpg|left|thumb|250px|קבר הרמב"ם]] | [[תמונה:קבר הרמבם.jpg|left|thumb|250px|קבר הרמב"ם]] | ||
'''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של ה[[רמב"ם]]. | '''כ' טבת''' הוא יום פטירתו של ה[[רמב"ם]]. | ||