מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

מצרים (עריכה)

גרסה מ־03:05, 21 באפריל 2016

נוספו 5,147 בתים , 21 באפריל 2016

←‏שיעבוד מצרים: הרחבה

חזותיקוד ויקי

כתית למאור

מעלי קבצים, מנטרים

7,240

עריכות

@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ===שיעבוד מצרים===
-לפני ש[[יוסף הצדיק]] נפטר
+{{ערך מורחב|ערך=[[שעבוד מצרים]]}}
+לפני ש[[יוסף הצדיק]] נפטר, הוא קרא לאחיו ואמר להם: {{ציטוטון|אנכי מת, ואלקים פקוד יפקוד אתכם, והעלה אתכם מן הארץ הזאת, אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב. וישבע יוסף את בני ישראל לאמור: פקוד יפקוד אלקים אתכם, והעליתם את עצמתי מזה}}{{הערה|[[פרשת ויחי]] נ, כד-כה.}}.
-הינה ארץ בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, החל מרדת [[יעקב אבינו]] למצרים, עד יציאתם ב[[חג הפסח]].
+לאחר כ-93 שנים נפטר לוי, שהיה האחרון מבין השבטים. לאחר פטירתו, החלה עינם של המצריים להיות צרה בבני ישראל שהחלו להתרבות בצורה מאוד מהירה, ושרי המלוכה החליטו שצריך לטפל בכך{{הערה|בספר הישר מסופר שהיו כמה מלחמות שארעו באותה תקופה, ובני ישראל נלחמו לצידם של המצריים. ולאחר שהמצריים בגדו בהם, הם נקמו במצריים, ואז הם החלו לחשוש מהם.}}. יש מחלוקת בין [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]] האם מדובר כאן במלך חדש ממש, או שהם איימו על המלך שאם הוא לא יטפל בהם הם יפטרו אותו.
-מיד לאחר פטירת [[יוסף הצדיק]], שהיה משנה למלך במצרים, החל שעבוד קשה מצד המצרים, שהסתיים רק על ידי עשרת המכות שנעשו על ידי [[משה רבינו]] בשליחותו של [[הקב"ה]], וסיומם הסופי במכת בכורות.
+פרעה יצא בהודעה לעמו: {{ציטוטון|הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה - ונוסף גם הוא על שנאינו, ונלחם בנו ו{{מונחון|עלה|פרעה לא רצה לומר "ועלינו"}} מן הארץ}}{{הערה|[[פרשת שמות]] א, ט-י.}}. פרעה החליט לשעבד את בני ישראל בבניית ערים עבורו. ביום הראשון הודיעו כי מי שיעבוד יקבל תשלום על כל לבינה שיעשה, ובנוסף לכך, גם פרעה בעצמו הגיע על מנת לבנות. פרעה הורה לעבדיו למנות כמה כל אחד הספיק ביום הראשון (כשעבדו בכל הכוח), ולמחרת הודיע שכל אחד חייב לעשות כמה שעשה אמש.
-למרות ש[[אברהם אבינו]] נתבשר מפי ה' "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה", היה זמן הגלות רק מאתים ועשר שנים. לפי החשבון, מספר ארבע מאות שנה הינו החל מלידת [[יצחק אבינו]], עד יציאת מצרים. סיבה נוספת לקיצור שנות השעבוד למאתים ועשר, הינו קושי השעבוד של ישראל במצרים, שבאיכות היה שווה לשנות שעבוד של ארבע מאות שנה.
+כל בני ישראל היו בשיעבוד זה, מלבד בני [[שבט לוי]] שלא יצאו לעבוד ביום הראשון. ועל כן כל השבטים התרבו בקצב של "שישה בכרס אחת"; לעומת שבט לוי שהמשיך להתרבות בלידות "רגילות".
-הגלות במצרים היתה אמנם גלות [[גשמיות|גשמית]], אך בעיקרה היתה גלות [[רוחניות|רוחנית]], ועל פי ספרי החסידות היו ישראל שקועים במ"ט שערי [[טומאה]] במצרים, מהם נטהרו במ"ט ימי ספירת העומר, שקדמו לקבלת ה[[תורה]].
+לאחר משך זמן, פרעה חלם שאיש זקן עומד עם מאזניים ובצד אחד כל מצרים, ובשני טלה שמכריע את הכף. הפתרון שהוא קיבל על החלום היה: עומד להיוולד בן שיושיע את ישראל. כתגובה לכך הוא קרא למיילדות היהודיות שפרה ופועה - יוכבד ומרים, שיהרגו את כל הזכרים. הן לא שעו לדבריו, והוא הורה לעמו להשליך את כל הבנים שיולדו ליאור, שכן הוא צפה שמושיע ישראל ייענש במים. כאשר [[משה רבינו]] נולד, אמרו לו חכמיו שהוא נולד היום. פרעה גזר אז גם על ילדי המצריים שיושלכו ליאור. בזמן שבו יוכבד הניחה את משה בתיבה, והניחה אותה על שפת היאור, הם אמרו לפרעה שהוא הושלך למים, ואין מה לחשוש יותר.
+לאחר כ-80 שנה שבני ישראל עבדו את פרעה בבניית הערים, פרעה חלה בצרעת, והרופאים אמרו לו שהרפואה שלו היא לרחוץ בדם תינוקות. כאשר הוא החל לשחוט את ילדי היהודים, הם צעקו אל ה', והוא החליט שהגיע הזמן לגאולה.
+===יציאת מצרים===
+{{ערך מורחב|ערך=[[יציאת מצרים]]}}
+הקב"ה סידר שמשה רבינו שרעה את צאן [[יתרו]] חותנו במדבר יגיע ל[[הר סיני]], שם הוא התגלה אליו בתוך הסנה, והורה לו להוציא את בני ישראל ממצרים. לאחר שבע ימים הוא הסכים.
+משה הגיע למצרים ויחד עם [[אהרון הכהן|אהרון]] אחיו הוא בישר קודם לבני ישראל שהגאולה הגיעה. הוא הלך לפרעה, ודרש ממנו לשחרר את בני ישראל, אולם פרעה סירב, ואף הכביד את העבודה בכך שלא איפשר למצריים לתת תבן לעשיית הלבנים.
+משה התלונן על כך לה', והוא שלחו לתת לפרעה ולמצרים את [[עשרת המכות]]. כל מכה ארכה חודש - שלושה שבועות להתראה בפרעה, ושבוע המכה עצמה. החל מראש השנה בטל השיעבוד מבני ישראל.
+במכת חושך הורה משה לבני ישראל לבדוק היכן נמצאים אוצרותיהם של המצריים. בראש חודש ניסן הורה הקב"ה למשה שבני ישראל ייקחו שה - שהיה אלילם של מצריים, ויקשרו אותו למיטותיהם החל מ[[י' בניסן]], וב[[י"ד בניסן|י"ד]] עליהם לשחוט אותו כ[[קרבן פסח]]. בני ישראל עשו כן, ובעקבות כך שסיפרו למצריים על מכת בכורות הקרובה, פרצה מלחמת אחים בין הבכורות של המצריים לבין הוריהם, באותה שנה, י' ניסן, שבו הייתה מלחמה זו חל ב[[שבת הגדול|שבת]].
+בי"ד בניסן בלילה, באור ל[[ט"ו בניסן]] בחצות הלילה אירעה מכת בכורות; פרעה שבעצמו היה בכור נחפז למצוא את משה ואהרון, בכדי לבקש ממנו לצאת ממצרים. משה לא הסכים לצאת בלילה. והורה לבני ישראל שקודם שהם יוצאים שישאילו מהמצריים כלי כסף וזהב ושמלות; המצריים שחיפשו שבני ישראל יצאו כמה שיותר מהר, אף הוסיפו להם יותר ממה שביקשו.
+לאחר מאתיים ועשר שנים שבהם היו בני ישראל בארץ מצרים, ארבע מאות שנים מלידת יצחק, וארבע מאות שלושים שנים מ[[ברית בין הבתרים]], {{ציטוטון|בעצם היום הזה, הוציא ה' את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם}}{{הערה|[[פרשת בא]] יב, נא.}}.
 ==מצרים בדורנו==