מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
הרחבה, המשך יבוא
(פתיח) |
(הרחבה, המשך יבוא) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
חג ה'''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים. ה[[חג]] נמשך שבוע ימים, מ[[ט"ו בניסן]] ועד [[כ"א בניסן]] (ב[[חוץ לארץ]], בה חוגגים גם [[יום טוב שני של גלויות]], מסתיים החג ב[[כ"ב בניסן]]). היום הראשון של פסח והיום האחרון (או היומיים הראשונים והאחרונים, בחו"ל) הם ימים טובים האסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע הם [[חול המועד]] שחלק מהמלאכות מותרות בו. | חג ה'''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים. ה[[חג]] נמשך שבוע ימים, מ[[ט"ו בניסן]] ועד [[כ"א בניסן]] (ב[[חוץ לארץ]], בה חוגגים גם [[יום טוב שני של גלויות]], מסתיים החג ב[[כ"ב בניסן]]). היום הראשון של פסח והיום האחרון (או היומיים הראשונים והאחרונים, בחו"ל) הם ימים טובים האסורים בעשיית מלאכה, והימים שבאמצע הם [[חול המועד]] שחלק מהמלאכות מותרות בו. | ||
חג הפסח נקבע לזכר יציאת בני ישראל מהעבדות | חג הפסח נקבע לזכר [[יציאת מצרים|יציאת]] [[בני ישראל]] מהעבדות ב[[מצרים]] לחירות. היום ה[[שביעי של פסח]] מציין את [[קריעת ים סוף]] שאירעה בהמשך ליציאת מצרים. יום זה (או ביום שלאחריו המכונה [[אחרון של פסח]], בחו"ל) קשור במיוחד גם עם [[הגאולה העתידה]]. | ||
==רקע== | |||
{{ערך מורחב|יציאת מצרים}} | |||
הרקע לקביעת חג הפסח הוא אירועי [[יציאת מצרים]] המסופרים בהרחבה ב[[תורה]], בפרשיות הראשונות של ספר שמות. | |||
על פי הבטחת [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] ב[[ברית בין הבתרים]], נגזר על צאצאיו - [[עם ישראל]] - לרדת ל[[גלות]] ב[[מצרים]]. בני ישראל ירדו למצרים בזמנו של [[יעקב אבינו]] בשנת ב'רל"ח לבריאת העולם, ולאחר מותו של [[לוי]] - האחרון מבין ה[[שבטים]] - החלו המצרים להעביד את בני ישראל בפרך וגזרו עליהם גזירות קשות. לאחר שנים ארוכות של עבדות, שלח הקדוש ברוך הוא את [[משה רבינו]] לגאול את בני ישראל ממצרים, ובכך להפכם לעם הנבחר שיזכה [[מתן תורה|לקבל את התורה]] ולעלות ל[[ארץ ישראל]]. | |||
לאחר שמלך מצרים, [[פרעה]], הקשה את ליבו וסירב לשחרר את בני ישראל - הביא הקדוש ברוך הוא על המצרים את [[עשרת המכות]] שלוו ב[[נס|ניסים]] גדולים, על ידי משה. בסיום המכה האחרונה, מכת בכורות, הסכים פרעה להוציא את עם ישראל ממצרים. ביום [[י"ד בניסן]] בשנת ב'תמ"ח הקריבו בני ישראל את [[קרבן פסח|קרבן הפסח]] על פי ציווי ה' ולמחרתו, ביום [[ט"ו בניסן]], יצאו ממצרים. | |||
לאחר כמה ימים בהם הלכו במדבר, התחרטו פרעה והמצרים על שחרור בני ישראל והחלו לרדוף אחריהם כדי להלחם בהם. ביום השישי לצאתם, כאשר בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, השיגו אותם המצרים - ואז [[קריעת ים סוף|נקרע הים]] ובני ישראל עברו בו, ולאחריהם עברו המצרים והים כיסה אותם. קריעת ים סוף התרחשה בליל היום השביעי, [[כ"א בניסן]]. | |||
חג הפסח נקבע ביום יציאת מצרים, ט"ו בניסן, והיום השביעי בו שבו אירעה קריעת ים סוף נקבע לחג [[שביעי של פסח]]. | |||
==שמות החג== | |||
===חג המצות=== | |||
שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש חודש ניסן תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.}} | |||
===חג הפסח=== | |||
אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם '''"חג הפסח"'''. | |||
בפשטות נקרא החג בשם זה על שם [[קרבן פסח]] ועל דרך השם חג המצות.{{הערה|ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם חג השבועות היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.}} | |||
על דרך החסידות ביאר [[לוי יצחק מברדיטשוב|הרב הקדוש מברדיטשוב]]{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל.}} ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר הקב"ה שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו של הקב"ה על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים". | |||
====פסח - דילוג וקפיצה==== | |||
רש"י על הפסוק{{הערה|שמות יב, יא.}} "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה". | |||
ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' ניסן וי"א ניסן ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי ניסן תשל"ו '''ועוד'''. מיוסד על ביאור הקבלה (סידור האריז"ל ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.}} שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה. | |||
וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים | |||
*בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח. | |||
*בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים. | |||
*בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג. | |||
וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה. | |||
האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה אור אין סוף שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים היתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק הקב"ה בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא היתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד"ה קול דודי י"א ניסן תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}} | |||
:א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה. | |||
:ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם היתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות. | |||
גאולתם של ישראל ממצרים היתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים היתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - [[מתן תורה]].{{הערה|מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.}} | |||
ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב קרבן פסח ביום י' בניסן שנצטוו לקחת להם צאן ולהקריבו קרבן פסח על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת במסירות נפש שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים). | |||
==מצוות החג== | ==מצוות החג== | ||
| שורה 34: | שורה 75: | ||
==ליל הסדר== | ==ליל הסדר== | ||
בלילה הראשון - ובחו"ל בשני לילות הראשונים, עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות. | בלילה הראשון - ובחו"ל בשני לילות הראשונים, עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות. | ||
בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם. | בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם. | ||
==ארבע קושיות== | ===ארבע קושיות=== | ||
ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים, | ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים, | ||
| שורה 50: | שורה 89: | ||
===בפנימיות התורה=== | ===בפנימיות התורה=== | ||
[[הרבי]] מבאר את ארבעת הקושיות{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן.}} על פי תורת [[החסידות]], בהקשר ל[[גלות]] וה[[גאולה]]. | [[הרבי]] מבאר את ארבעת הקושיות{{הערה|[[היום יום]] י"ט ניסן.}} על פי תורת [[החסידות]], בהקשר ל[[גלות]] וה[[גאולה]]. | ||
| שורה 59: | שורה 97: | ||
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה כולו מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים. | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים היתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה כולו מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים. | ||
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'. | #'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני עבודת השם אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'. | ||
==מעות חיטים== | ==מעות חיטים== | ||