תענית אסתר: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 15 בתים ,  17 במרץ 2016
אין תקציר עריכה
(הרחבה)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''תענית אסת''' - יום צום הנהוג ביאדר, ערב [[פורים]] (למעט בשנים בהם פורים חל ביום ראשון, אז מקדימים את התענית ליום חמישי י"א אדר), ונקרא על שם [[אסתר המלכה]], תענית זו אינה מדרבנן ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות.
'''תענית אסתר''' - יום צום הנהוג ב[[יבאדר]], ערב [[פורים]] (למעט בשנים בהם פורים חל ביום ראשון, אז מקדימים את התענית ליום חמישי [[י"א באדר]]), ונקרא על שם [[אסתר המלכה]]. תענית זו אינה מדרבנן ואינה מוזכרת בתלמוד, אלא מנהג ישראל הוא, ולכן נהוג להקל בדיני תענית זו ביחס לשאר התעניות.
 
==סיבת התענית==
==סיבת התענית==
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שוניאהם בי"ג אדר.
המקור הראשון למנהג להתענות ביום זה הינו ממדרש תנחומא, ומובא גם ב[[רמב"ם]]: "וי"ג באדר זכר לתענית שהתענו בימי המן שנאמר 'דברי הצומות וזעקתם"{{הערה|הלכות תעניות פרק ה' הלכה ה'}}, היינו שהתענית אינה ככל התעניות אשר מטרתם להתאבל על מאורע עצוב שהתרחש באותו היום, אלא כזכר וסימן לתענית שהתענו בנ"י בזמן גזירת המן, כאשר יצאו למלחמה עם שוניאהם בי"ג אדר.