עזרת נשים (בית המקדש): הבדלים בין גרסאות בדף

'''עזרת הנשים''' היא אגף ב[[בית המקדש]] הממוקם מזרחית ל[[עזרה (בית המקדש)]]. שטח זה אינו קדוש בקדושת העזרה ([[מחנה שכינה]]) אלא בקדושת [[הר הבית]] ([[מחנה לויה]]). חכמים גזרו ש'טבול יום' לא יכנס לעזרת הנשים<REF>פסחים צב, א.}}.  

על אף שישנם מקורות המראים על קיומה של "עזרת נשים" בבית ראשון<REF>דברי הימים ב' כ, ד; ובמסכת פסחים צב, א.}} ואף במשכן שילה<REF>תנא דבי אליהו רבה יא.}}, את עיקר תפקידיה אנו מוצאים בתקופת [[בית המקדש השני]].

מדברי [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] עולה, כי בחיי היום-יום ב[[מקדש]] שימשה "עזרת נשים" בעיקר את הנשים, כך מובא בחגיגה<REF>ט"ז, ב.}}: "אמר רבי יוסי סח לי אבא אלעזר: "פעם אחת היה לנו עגל של זבחי שלמים והביאנוהו לעזרת נשים וסמכו עליו נשים.. כדי לעשות נחת רוח לנשים". עם זאת "עזרת נשים" שימשה, בזמנים מסוימים, גם כמקום התכנסות כללי; בראשית ימי הבית השני כינס עזרא את העם ב[[ראש השנה]], קרא לפניהם ב[[תורה]] ועוררם ל[[תשובה]].

[[שמחת בית השואבה]] התקיימה ב"עזרת נשים" כמפורש במשנה בסוכה<REF>נא, א.}}: "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו. במוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים...".

ב[[יום הכיפורים]], אחר שילוח השעיר והקטרת אימורי הפר והשעיר, קרא ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] את פרשיות יום הכיפורים בעזרת הנשים<REF>יומא סט, א.}}. מעמד "[[הקהל]]" ב[[סוכות]] התקיים אף הוא בעזרת הנשים<REF>סוטה מא, א-ב.}}. כמו כן, אחד משלושת בתי הדינים שהיו ב[[ירושלים]] היה בעזרת הנשים<REF>רש"י סנהדרין פו, ב.}}.

ארבע לשכות היו בארבע פינות עזרת הנשים<REF>מידות ב, ה.}}: בקרן דרומית מזרחית - "לשכת הנזירים", שם היו הנזירים מבשלים את בשר קרבן השלמים שהביאו, כמו כן מגלחים את שערם ושורפים אותו באש שתחת סיר השלמים<REF>במדבר ו, יח.}}. בקרן מזרחית צפונית - "לשכת העצים", לשם הובאו העצים למערכה, ו[[כהנים]] בעלי מום מיינו את העצים הנקיים מתולעים. לפי אחת הדעות, [[ארון הברית]] נגנז בלשכה זו<REF>יומא נד, א.}}. בקרן צפונית מערבית - "לשכת המצורעים", שם היה מקווה לטהרת המצורעים ולכלל הציבור הבא למקדש. בקרן מערבית דרומית - "לשכת בית שמניא", שם אוכסנו השמן למנורה ולמנחות והיין לנסכים. כל אחת מלשכות אלו תופסת שטח של ארבעים על ארבעים אמה.  

מדברי הגמרא בפסחים<REF>צב, א.}}, מתברר שעזרה זו נוספה לחצרות הקודש במהלך ימי [[בית המקדש הראשון]] ונקראה "החצר החדשה". בין החידושים שהתחדשו בחצר זו: האחד - בניית חצר מיוחדת במקדש. החידוש השני - חצר זו נקבעה כחצר מיוחדת לנשים שם יוכלו להתכנס ל[[תפילה]] ול[[עבודת ה']].  

בדברי הימים ב<REF>כ, ב.}}, מתואר המעמד בו נחנכה "החצר החדשה", יהושפט המלך כינס את כל ישראל לתפילה מול "החצר החדשה" היא עזרת נשים: "ויעמוד יהושפט בקהל יהודה, וכל יהודה עומדים לפני ה' גם טפם נשיהם ובניהם". מן הפסוקים ומדברי חז"ל מתברר, כי הכינו שם מקום לנשים לחוד ולגברים לחוד.