ישיבת ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

הגהה, הרחבה
אין תקציר עריכה
(הגהה, הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
'''ישיבת ליובאוויטש''' נוסדה בשנת [[תר"א]] על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית ל[[חסידות ליובאוויטש]] שמשכנה היה בעיירה [[ליובאוויטש]].<ref>[[רשימות היומן]] עמ' שע"ט ות"ס. [[ספר התולדות - אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' 143</ref>
'''ישיבת ליובאוויטש''' נוסדה בשנת [[תר"ב]] על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הישיבה הייתה הישיבה המרכזית ל[[חסידות ליובאוויטש]] שמשכנה היה בעיירה [[ליובאוויטש]].


בישיבה למדו כמאה תלמידים מליובאוויטש ומהעיירות הסמוכות שחולקו לשלושה כיתות ("שיעורים"). בראש הישיבה עמד הרה"צ ר' [[ישראל נח שניאורסון]], בנו של אדמו"ר הצמח צדק, שאמר שם שיעורים ב[[נגלה]]. כמו כן מסר שיעורים בישיבה באופן קבוע חתנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[לוי יצחק זלמנסון]]. השמועה אומרת<ref>ראה [[היכל הבעש"ט]] גליון י"ט עמ' קל"ו</ref> כי אף [[אדמו"ר המהר"ש]] למד תקופה מסוימת בישיבה זו.
תלמידי הישיבה נחלקו לשני מחלקות, מחלקה לתלמידים צעירים בגיל 14-17 ומחלקה מבוגרת לתלמידים בגיל 17-20, כל מחלקה נחלקה לשני כיתות כיתה קטנה בת 25 תלמידים וכיתה גדולה בת 30/40 תלמידים, סך הכל למדו בישיבה בשנה לערך 100 תלמידים.
 
בראש הישיבה עמד הרה"צ ר' [[ישראל נח שניאורסון]], בנו של אדמו"ר הצמח צדק, שהיה מוסר שם שיעורים ב[[נגלה]]. כמו כן מסר שיעורים בישיבה באופן קבוע חתנו של אדמו"ר ה[[צמח צדק]], ר' [[לוי יצחק זלמנסון]], עיקר הלימוד בישיבה היה ב[[גמרא]] ופוסקים, ומידי פעם פרק תניא, אך מאמרי חסידות למדו לעיתים נדירות ביותר.  
 
השמועה אומרת<ref>ראה [[היכל הבעש"ט]] גליון י"ט עמ' קל"ו</ref> כי אף [[אדמו"ר המהר"ש]] למד תקופה מסוימת בישיבה זו.


הישיבה נסגרה בשנת [[תרי"א]] עקב מלשינות מצד ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]].<ref>ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].</ref>
הישיבה נסגרה בשנת [[תרי"א]] עקב מלשינות מצד ה[[תנועת ההשכלה|משכילים]].<ref>ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].</ref>
1,282

עריכות