←קישורים חיצוניים
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (←קישורים חיצוניים: קטגוריה) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מקהלת חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|אחר=ניגון 'הקאפעליע'|ראו=[[הקאפעליע (ניגון)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=מקהלת חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|אחר=ניגון 'הקאפעליע'|ראו=[[הקאפעליע (ניגון)]]}} | ||
'''מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי''' (באידיש: '''"דעם מיטעלען רבי'ס קאפעליע'"''', או בקיצור: '''"הקאפעליע"'''), | |||
'''מקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי''' (באידיש: '''"דעם מיטעלען רבי'ס קאפעליע'"''', או בקיצור: '''"הקאפעליע"'''), הייתה מקהלה של אברכים צעירים [[בעל מנגן|בעלי כשרון נגינה]] בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]], שעסקו בשירה ובהלחנת ניגונים עמוקים בעלי רגש התואמים את הלך הרוח החב"די. | |||
==תולדות המקהלה== | ==תולדות המקהלה== | ||
המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. | המקהלה הוקמה על ידי חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] לאחר עלותו לכס הנשיאות בסביבות שנת [[תקע"ד]]. אדמו"ר האמצעי היה מעורב בניהול עניני המקהלה, ונתן הוראות שונות בקשר לנגינתם. | ||
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת אדמו"ר האמצעי בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד. | ==פעולותיה== | ||
תפקידה המרכזי של המקהלה היה לשיר ולנגן במחיצת [[אדמו"ר האמצעי]] בעת [[התוועדות|ההתוועדויות]], ובשעה שהיה יוצא אל הקהל, כגון בזמן [[הדלקת נרות חנוכה]], היציאה לשדות ב[[ל"ג בעומר]], ועוד. | |||
בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה | בזמנים מיוחדים, בעיקר כשרצה לעורר בעצמו רגשי [[שמחה]] ו[[התעוררות]], היה קורא אדמו"ר האמצעי לקבוצת המנגנים, יושב על יד אדן החלון, ומאזין לנגינתם תוך כדי שהביט במרוצי הסוסים{{הערה|בנוסף למקהלה שהייתה לאדמו"ר האמצעי, הייתה גם קבוצת חסידים שהתאמנו לרכוב על סוסים, ביניהם היה גם בנו, [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)|רבי נחום]].}}. | ||
בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | בנוסף לכך, חברי המקהלה עסקו גם בחיבור ניגונים חדשים, שהצטרפו לרפרטואר הניגונים החב"דיים שהתרחב מאוד בתקופת המקהלה. המלחין העיקרי של המקהלה היה החסיד ר' פייבא ז'בנר. | ||
במקהלה היו קיימות שתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב | במקהלה היו קיימות שתי מחלקות{{הערה|[[היום יום]] כ"ה תשרי. ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]], כ"ה [[תשרי]] תרצ"ו.}}: מחלקה אחת עסקה בשירה בפה, ומחלקה שנייה עסקה בנגינה בכלי זמר, וליוותה את המקהלה כאשר ניגונו בימי החול. היו גם כאלו אשר רכבו על סוסים ועשו עוד מיני פעלולים. | ||
אדמו"ר האמצעי עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חלק ט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24743&st=%u05D4%u05DE%u05E7%u05D4%u05DC%u05D4 עמוד קפ"ט, אות פ"א]}}, שפעם אחת קרא אדמו"ר הריי"צ לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]]. | [[אדמו"ר האמצעי]] עצמו חיבב מאוד את המקהלה, ואף השתמש בה מספר פעמים לבצע פעולות רוחניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15745&st=&pgnum=68&hilite= ראו המסופר באוצר סיפורי חב"ד, חלק ט"ז עמוד 55].}}. בספר [[מגדל עז]] מסופר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=24743&st=%u05D4%u05DE%u05E7%u05D4%u05DC%u05D4 עמוד קפ"ט, אות פ"א]}}, שפעם אחת קרא [[אדמו"ר הריי"צ]] לחברי המקהלה לחדרו, ולקול שירתם כתב [[מאמר חסידות]]. | ||
כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע | כששאלו את [[אדמו"ר הצמח צדק]] לסיבת התייסדות המקהלה, הסביר, שהחסידים עשו זאת כדי למנוע מ[[אדמו"ר האמצעי]] להגיע ל[[כלות הנפש]], ולהמשיך אותו על ידי הנגינה לעולם הזה{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[התוועדות]] [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תרח"צ.}}. | ||
לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את תורת החסידות ברחבי רוסיה הלבנה. | לצד פעולתה של המקהלה בתוככי החסידות, פעלה המקהלה גם בקהל היהודי שבחוצות [[רוסיה]], ובאמצעות מופעי נגינה, היו מפיצים את [[תורת החסידות]] ברחבי רוסיה הלבנה. | ||
בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת אדמו"ר האמצעי הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש | בזכות המקהלה, היחס לניגונים שחוברו בתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] הינו יחס מיוחד, היות שבזכותם נשתמרו תווי הנגינה בדיוק רב, והתנועות של הניגונים שלהם נוגנו בקפידה{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]], חלק ג', אגרת תתו.}}. | ||
המקהלה פעלה במשך קצת יותר מעשר שנים, אך לא האריכה ימים, והתפרקה לאחר | המקהלה פעלה במשך קצת יותר מעשר שנים, אך לא האריכה ימים, והתפרקה לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר האמצעי, בשנת [[תקפ"ח]]. | ||
==ניגונים שחוברו על ידי המקהלה== | ==ניגונים שחוברו על ידי המקהלה== | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*מאמרו של הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=72 ספר הצאצאים, עמוד 77]. | *מאמרו של הרב [[חנוך גליצנשטיין]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=72 ספר הצאצאים, עמוד 77]. | ||
*[[ספר הזכרונות]] חלק ג', פרק שלם המוקדש למקהלת חסידי אדמו"ר האמצעי (תורגם ל[[לשון הקודש]] ונדפס ב'נגינה לאור החסידות' מאת הרב [[לב לייבמן]]). | *[[ספר הזכרונות]] חלק ג', פרק שלם המוקדש למקהלת חסידי [[אדמו"ר האמצעי]] (תורגם ל[[לשון הקודש]] ונדפס ב'נגינה לאור החסידות' מאת הרב [[לב לייבמן]]). | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/18/939820475370.html הקפאעליע | *לב לייבמן, '''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2015/11/18/939820475370.html הקפאעליע האגדית של אדמו"ר האמצעי]''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:מקהלות חסידיות]] | |||