לחיות גאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

==רקע==

כבר בתחילת נשיאותו של הרבי בשנת [[תשי"א]] הודיע הרבי שדור זה הוא הדור שיזכה לגאולה, הוא ה"דור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה"{{מקור|חשוב לציין מקור ראשון}} וכך מידי תקופה ותקופה התבטא הרבי בביטויים נוספים על התקרבותה של תקופת הגאולה ובוא המשיח. החל משנת [[תש"מ]], החל [[הרבי]] להזכיר בשיחותיו את רמז הראשי תיבות שבמספר השנה המציין ששנים אלו הם שנים של ביאת המשיח. בשנת תשמ"ז הודיע שסיימו להכין את העולם למשיח "סיימו ל[[צחצוח הכפתורים|צחצח את הכפתורים]]". בשנת התש"נ הכריז הרבי על שלב נוסף שנמצאים ב[[בשורת הגאולה#"יום שישי לאחרי חצות"|ערב שבת אחרי חצות]] ועד שבשנת תשנ"א הודיע הרבי שלפי כל הסימנים הגיע זמן הגאולה ומשיח כבר פועל בעולם ו"הנה הנה הוא בא". דברים אלו חזר הרבי באותה התקופה שוב ושוב, ביאר הסביר והרחיב את העניין וקרא לפרסמו ברחבי תבל.

ענין זה מרומז אף בלשון המשנה (ברכות פרק א משנה ה) הדנה אודות חיוב ההזכרה  של נס [[יציאת מצרים]] בכל יום, שדרשו חכמים "כל ימי חייך '''להביא''' לימות המשיח" וכוונתם שמהפסוק בתורה "כל ימי חייך"{{הערה|דברים טז, ג.}} למדים על חיוב הזכרת הנס גם לאחרי ביאת המשיח. הרבי מבאר{{הערה|שם=שמות}} שבמשנה זו נרמז העבודה הנעלית של "לחיות גאולה" הרבי מדייק שהמשמעות 'כל' ימי חייך כפשוטו משמעותו חיי האדם גם בזמן הגלות וגם בחיים אלו עליו להביא את ימות המשיח (והזכרת יציאת מצרים תהיה חדורה בהכרה בפנימיותה שהיא נעלית יותר - ימות המשיח) שלכן הלשון הוא "להביא" ולא "לרבות" וכיו"ב, שבזה מרמזת המשנה שעל האדם להביא את "ימות המשיח" לתוך חייו ולא להמתין שיתגלה ויגיע מעצמו אליו.{{הערה|שם=חיי שרה|שיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב (תורת מנחם התוועדויות תשנ"ב חלק א עמוד 298)}} ועבודה זו היא הכן ההכנה האחרונה לימות המשיח ש"יביא" אותו בפועל.{{הערה|שיחת[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/25/16/208.htm ליל ב' דחג הפסח תשי"ט], וראה שיחת פרשת שמות תשנ"ב סעיף ו.}}

==מהותה==