10,895
עריכות
מ
החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה חברם של ה[[תנאים]] [[רבי יוסי הגלילי]] ו[[רבי עקיבא בן יוסף]], אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>מס' [[מגילה]]. | ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה חברם של ה[[תנאים]] [[רבי יוסי הגלילי]] ו[[רבי עקיבא בן יוסף]], אם כי ישנה דיעה שהוא היה רבו של רבי עקיבא. נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>מס' [[מגילה]].}}. | ||
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. | נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
הי' [[עושר|עשיר]] מופלג, וארוך [גבוה] בדורו,. היה בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים [[רבי אליעזר]] "הגדול" בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם [[רבי עקיבא בן יוסף]]. | הי' [[עושר|עשיר]] מופלג, וארוך [גבוה] בדורו,. היה בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים [[רבי אליעזר]] "הגדול" בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, ותלמידם [[רבי עקיבא בן יוסף]]. | ||
היה מראשי המדברים הזקנים, והוא היה גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות <REF>עי' ברכות דף כ"ז ואילך. | היה מראשי המדברים הזקנים, והוא היה גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות <REF>עי' ברכות דף כ"ז ואילך.}}, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו. | ||
יש מחשיבים אותו כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]]. | יש מחשיבים אותו כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]]. | ||
ציונו הק' שאושר על ידי גדולי עולם<REF>כהגה"ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' ועוד. | ציונו הק' שאושר על ידי גדולי עולם<REF>כהגה"ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' ועוד.}} נמצא בין עיה"ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו. | ||
== רבי טרפון באור החסידות == | == רבי טרפון באור החסידות == | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה. | וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו בשינוי טבעה. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה. | ||
ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" <REF>בראשית מ"ט, כ"ז. | ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" <REF>בראשית מ"ט, כ"ז.}}, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף <REF>ראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 275.}}, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה. <REF>[[ספר השיחות]] [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 511. [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15957&hilite=fb117607-6d9b-4deb-be61-363554c41e98&st=%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=344 התוועדויות תש"נ].}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{תנאים}} | {{תנאים}} | ||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||