10,852
עריכות
מ
החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== פעולת הקורבן== | == פעולת הקורבן== | ||
בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז"ל,<REF>[[כתובות]] י, ב. | בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז"ל,<REF>[[כתובות]] י, ב.}} - "מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר", כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]}}: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' - השפעת מזון לעולם, ב) '''מזיח ומכפר''' - ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) '''מחבב''' את ישראל אל אביהם. | ||
חלוקה כזו של "ארבעה שהן שלשה" אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם - שהרמב"ם<REF>הל' מעשה הקורבנות פ"א ה"ב. | חלוקה כזו של "ארבעה שהן שלשה" אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם - שהרמב"ם<REF>הל' מעשה הקורבנות פ"א ה"ב.}} מחלק את הקורבנות ל"ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים", ואילו במדרש<REF>מדרש תדשא (הנקרא גם כןברייתא דר"פ בן יאיר) פי"ב'. ספר רזיאל המלאך (בשינויים קלים).}} מצינו שמחלקם לשלשה - "עולה שלמים וחטאת". ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה. | ||
על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: [[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) "מזין" את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה', כך "בזכות הקורבנות העולם נזון"-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה - היינו "מזיח... מכפר". וה[[עולה]], שהיא כליל לה', ענינה "לחבב ישראל אל אביהם"",<REF>להעיר שעולה דורון הוא - זבחים ז, ב. | על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: [[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) "מזין" את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה', כך "בזכות הקורבנות העולם נזון"-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה - היינו "מזיח... מכפר". וה[[עולה]], שהיא כליל לה', ענינה "לחבב ישראל אל אביהם"",<REF>להעיר שעולה דורון הוא - זבחים ז, ב.}} וכלשון המדרש, ש"העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו", כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, מה שאין כן העולה באה רק "לכבוד הקב"ה בלבד", ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים. | ||
==סוגי קורבנות== | ==סוגי קורבנות== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
===קורבן עולה=== | ===קורבן עולה=== | ||
העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'. | העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים" וכולה עולה לה'. | ||
שחיטתה: בצפון המזבח. קיבול דמה: בכלי שרת בצפון. זריקת הדם: דמה טעון [[שתי מתנות שהן ארבע]]. בנוסף לזה טעונה הפשט העור וניתוח הבשר. נאכלת: כולה לה' על אש המזבח.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=pdf זבחים נג ב.] | שחיטתה: בצפון המזבח. קיבול דמה: בכלי שרת בצפון. זריקת הדם: דמה טעון [[שתי מתנות שהן ארבע]]. בנוסף לזה טעונה הפשט העור וניתוח הבשר. נאכלת: כולה לה' על אש המזבח.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=pdf זבחים נג ב.]}} | ||
מהותה הפנימית: לאחר הבאת קרבן חטאת, יש להוסיף ולהביא קרבן עולה, שהיא כדורון לפני המלך{{הערה|זבחים ה' ע"א.}}. לפי הסבר הרבי, בכל חטא ישנם שני חלקים: העבירה על המצווה המסויימת, והעבירה הכללית על מצוות התורה. בעוד שקרבן החטאת מכפר על החטא הספיציפי, מכפר קרבן עולה באופן כללי על הסטיה מחוקות התורה. מסיבה זו, ניתן להביא קרבן עולה, על כמה מצוות, ואין צורך להביא על כל מצווה קרבן נפרד{{הערה|[[לקראת שבת]], ל[[פרשת ויקרא]], [[תשע"א]].}}. | מהותה הפנימית: לאחר הבאת קרבן חטאת, יש להוסיף ולהביא קרבן עולה, שהיא כדורון לפני המלך{{הערה|זבחים ה' ע"א.}}. לפי הסבר הרבי, בכל חטא ישנם שני חלקים: העבירה על המצווה המסויימת, והעבירה הכללית על מצוות התורה. בעוד שקרבן החטאת מכפר על החטא הספיציפי, מכפר קרבן עולה באופן כללי על הסטיה מחוקות התורה. מסיבה זו, ניתן להביא קרבן עולה, על כמה מצוות, ואין צורך להביא על כל מצווה קרבן נפרד{{הערה|[[לקראת שבת]], ל[[פרשת ויקרא]], [[תשע"א]].}}. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==קודש וקודשי קודשים== | ==קודש וקודשי קודשים== | ||
קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם ב[[קדשים קלים]], נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים". | קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם ב[[קדשים קלים]], נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים". | ||
כדוגמא לכך כתוב במשנה ב[[זבחים]]<REF>דף פט. | כדוגמא לכך כתוב במשנה ב[[זבחים]]<REF>דף פט.}}: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text רש"י ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]}}. | ||
==ראו עוד== | ==ראו עוד== | ||
*[[אדם כי יקריב]] | *[[אדם כי יקריב]] | ||