10,852
עריכות
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של משהגולד
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקוה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה. | ב[[תרפ"ח]] קיבל מינוי להיות רבה של [[פתח תקוה]] אולם השלטונות הרוסים מנעו את יציאתו. בער"ח [[אלול]] [[תר"צ]] נאסר ונגזר דינו לעשר [[שנה|שנות]] מאסר ועבודת פרך במחנה הסגר בהרי אוראל. לאחר השתדלות רבה של הגאון רבי [[חיים עוזר]], נעשה הסכם בין ראש ממשלת גרמניה לבין סטאלין, שגרמניה תשחרר ששה אסירים קומוניסטים תמורתו, ואכן בעריוה"כ [[תרצ"ב]] שוחרר ממאסרו וחודש לאחר מכן גורש מרוסיה. | ||
ב[[כסליו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{הערת שוליים|ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.}}, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים{{הערת שוליים|ר' משה ור' יעקב דוד .}}, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". ב[[תרצ"ה]] התקבל לאב"ד העיר לונדון. | ב[[כסליו]] [[תרצ"ב]] הגיע ל[[לונדון]], באדר של אותה שנה הצליחו לצאת אשתו הרבנית ושנים מבניהם{{הערת שוליים|ר' שמעון בלונדון ור' מנחם בירושלים.}}, ורק חמש שנים לאחר מכן שחררו הרוסים את שני הבנים הגדולים{{הערת שוליים|ר' משה ור' יעקב דוד ז"ל.}}, שנשארו קודם כערבון שהרב אברמסקי לא יוציא לעז על שלטונות רוסיה. עם הגיעו ללונדון התמנה לדיין ולרב בקהילת "מחזיקי הדת". ב[[תרצ"ה]] התקבל לאב"ד העיר לונדון. | ||
ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב. | ב[[תש"ה]] הוציא לאור את ספרו "ארץ ישראל - נחלת עם ישראל". בשנת [[תש"י]] בהיותו עדיין בלונדון, קיבל את "פרס הרב קוק לספרות תורנית" מעירית תל אביב. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==הקשר עם חב"ד== | ==הקשר עם חב"ד== | ||
עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. השיעור לא צלח והרב אברמסקי לא התקבל כראש הישיבה{{הערה|הסיפור מפורט בהסכמתו לספר חידושי תורה שכתב הגרא"א פלוטקין.}}. לאחר מכן מונה הרב אברמסקי כאמור לאב"ד סמאליאן. | עוד בשנת [[תרע"א]] הוצע הרב אברמסקי לכהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ואף מסר שיעור ניסיון לפני תלמידי הישיבה. השיעור לא צלח והרב אברמסקי לא התקבל כראש הישיבה{{הערה|הסיפור מפורט בהסכמתו לספר חידושי תורה שכתב הגרא"א פלוטקין ע"ה.}}. לאחר מכן מונה הרב אברמסקי כאמור לאב"ד סמאליאן. | ||
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, אדמו"ר הריי"צ היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערת שוליים|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}. | לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מקורב מאד ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ועסק עמו הרבה בעניני הכלל. הוא היה חבר בועדת רבנים שאליה היה הרבי שולח כספים לרוסיה להחזקת תלמודי התורה, המקואות והרבנים. שמו המחתרתי של הרב אברמסקי היה "ימין ה' רוממה" (התחלת הפסוק שאומרים לשמו "יחזקאל" בסוף שמו"ע). לעומת זאת, אדמו"ר הריי"צ היה מכנהו בשם "התוספתא"...{{הערת שוליים|מפי בנו ר' שמעון אברמסקי מלונדון, בשם [[חיים ליברמן]].}}. | ||
היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן {{הערת שוליים|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני על ידי אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?".. רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני על ידי כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}} | היה בידידות גם עם גדולי חסידי חב"ד ברוסיה, ו"זכה" לישב עמם בבית הסוהר בעוון פעילותם להחזקת התורה, כך פגש שם את הרב רפאל כהן ז"ל{{הערת שוליים|אביו של ה"חוזר" הגה"ח ר' יואל כהן ראה בספרו ע' 16-7: "יום אחד בשעה שטיילנו בחצר, ראיתי פתאום, שליד אחד מחלונות בית הסוהר עומד הרב אברמסקי. גם הוא הבחין בי בתוך שאר האסירים, ומיד שאלני על ידי אותות בידיו ובפניו: "מה אתך, מה צפוי לך?".. רמזתי לו בשלוש אצבעותי בתשובה לשאלתו, והיינו שנגזרו עלי שלוש שנים. הוא המשיך לשאלני באותות אם ישלחו אותי לעבודת פרך. (זאת שאלני על ידי כך שעשה בידיו כאילו הוא מנסר עצים...) או ישלחוני רק לגלות. עניתי לו ברמזים שלא לעבודת פרך שולחים אותי". בהמשך הדברים מספר אודות העונש אשר הטילו הסוהרים, בגלל העוון הפלילי הזה שדיברו איש לרעהו ברמזים.}} | ||
כמו כן תמך רבות בארגון [[יד לאחים]] והעומד בראשו הרב החסיד [[שלום דובער ליפשיץ]]. | כמו כן תמך רבות בארגון [[יד לאחים]] והעומד בראשו הרב החסיד [[שלום דובער ליפשיץ]]. | ||