6,998
עריכות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
(34 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{מקורות|רמה=מחפש}} | ||
[[קובץ:שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק "שמע ישראל" בו מעיד כל יהודי כי "ה' אחד"]]'''אחדות ה'''' היא מיסודות היהדות. באחדות ה' שני ענינים: | {{יג עיקרים}} | ||
[[קובץ:שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק "שמע ישראל" בו מעיד כל יהודי כי "ה' אחד"]] | |||
האמונה ב'''אחדות ה'''' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]] הוא אחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מה[[י"ג עיקרי האמונה]]. | |||
==המצוה== | |||
באחדות ה' שני ענינים: | |||
א) אחדות ה' משלימה את מצות האמונה במציאות ה'. | א) אחדות ה' משלימה את מצות האמונה במציאות ה'. | ||
ב) אחדות ה' [[מצוות|מצוה]] בפני עצמה, והיא האמונה באחדות ה', בנוסף על מצות האמונה במציאות ה'. | ב) אחדות ה' [[מצוות|מצוה]] בפני עצמה, והיא האמונה באחדות ה', בנוסף על מצות האמונה במציאות ה'. | ||
==מקור== | |||
בעוד שמצות האמונה במציאות ה' נלמדת מהדיבור הראשון שבעשרת הדברות שבתורה - "אנכי הוי' אלקיך", הרי שמצות האמונה באחדות ה' נלמדת מפסוק:{{ציטוט|תוכן=שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד"|מקור=דברים ו, ד.}}{{הערה|משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק א'.}} | |||
הביטוי ה' אחד מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" [[א]]' - אלופו של עולם, [[ח]]' - שבעת הרקיעים והארץ, [[ד]]' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/61/index.htm#_ftnref_4481 סימן ס"א סעיף ו']}}. | |||
==האחדות במציאות ה'== | ==האחדות במציאות ה'== | ||
תוכנה של המצווה היא להאמין | תוכנה של המצווה היא להאמין ש[[הקב"ה]] הוא אחד ולא שנים. ובזה שני פרטים: | ||
#האמונה שה' הוא אלקה אחד שאין עוד אלקה מצוי מבלעדיו. והוא הנאמר: "לא | #האמונה שה' הוא אלקה אחד שאין עוד אלקה מצוי מבלעדיו. והוא הנאמר: "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני". | ||
#האמונה שה' הוא אלקה אחד במהותו, זאת אומרת אחדות מופשטת - בלתי מורכבת מחלקים. שהרי חלקים המרכיבים עצם כל-שהוא, הם מוגבלים. משום שהיותם רבים - משמע שאינם זהים. הוה אומר שהם שונים זה מזה, ובמה? בכך שכל אחד מוגדר (מוגבל) בענינו, ובזה הוא שונה מזולתו. | #האמונה שה' הוא אלקה אחד במהותו, זאת אומרת אחדות מופשטת - בלתי מורכבת מחלקים. שהרי חלקים המרכיבים עצם כל-שהוא, הם מוגבלים. משום שהיותם רבים - משמע שאינם זהים. הוה אומר שהם שונים זה מזה, ובמה? בכך שכל אחד מוגדר (מוגבל) בענינו, ובזה הוא שונה מזולתו. | ||
נמצא אפוא, שהמרכיבים של העצם הבונים אותו - מוגבלים, וממילא העצם המורכב מהם - מוגבל. | נמצא אפוא, שהמרכיבים של העצם הבונים אותו - מוגבלים, וממילא העצם המורכב מהם - מוגבל. | ||
אבל הקב"ה הבלתי בעל גבול, הוא "אחד האמת" גם בעצם מהותו, לא רק שהוא אחד ביחס לריבוי האלילים, אלא גם שאינו מורכב ח"ו - אחדות פשוטה, וכל ה[[מדות]] וה[[ספירות]] הכלולים בו הם בביטול מוחלט בו - כמשל אור השמש בשמש. | אבל [[הקב"ה]] הבלתי בעל גבול, הוא "אחד האמת" גם בעצם מהותו, לא רק שהוא אחד ביחס לריבוי האלילים, אלא גם שאינו מורכב ח"ו - אחדות פשוטה, וכל ה[[מדות]] וה[[ספירות]] הכלולים בו הם בביטול מוחלט בו - כמשל אור השמש בשמש. | ||
דבר זה קשור גם לפנימיות ענין אחדות ה' האמיתית, שהיא מצוה בפני עצמה, כי הוא מבוסס על היות ה' בלתי בעל גבול - בחינת אין סוף. | דבר זה קשור גם לפנימיות ענין אחדות ה' האמיתית, שהיא מצוה בפני עצמה, כי הוא מבוסס על היות ה' בלתי בעל גבול - בחינת אין סוף. | ||
שורה 26: | שורה 30: | ||
משום כך יש למצות האחדות מקור מיוחד בתורה, מלבד המקור למצות האמונה בכללה, והוא הנאמר: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד". | משום כך יש למצות האחדות מקור מיוחד בתורה, מלבד המקור למצות האמונה בכללה, והוא הנאמר: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד". | ||
פירושו של דבר; "אחד" כמו "יחיד", והיא אמונתנו שהוא יחיד ומיוחד - שאין עוד שום מציאות מלבדו. וזאת | פירושו של דבר; "אחד" כמו "יחיד", והיא אמונתנו שהוא יחיד ומיוחד - שאין עוד שום מציאות מלבדו. וזאת שלא רק שאין עוד שום מציאות א-לוהית מלבדו, אלא שאין שום מציאות בכלל - חוץ ממנו ח"ו. ואפילו סתם מציאות עצמית של נברא - דבר בפני עצמו, גם זה אינו קיים וכמאמר הפסוק "הויה הוא האלקים אין עוד מלבדו", שהכונה בזה, שאין עוד שום מציאות קיימת - מלבדו. | ||
ואפילו | |||
שכשם שהוי' - יחיד הוא, לפני הבריאה, שאין עוד מלבדו, כי הוא לבדו הוא ואפס זולתו, וכמארז"ל: "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד", כך גם לאחר שנבראו כל הנבראים - יחיד הוא, ואין עוד מלבדו. | וכמו שכתוב בתפילה: "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא" - בלי שום שינוי, כדכתיב: אני ה' לא שניתי", ופירושו -לא השתניתי. שכשם שהוי' - יחיד הוא, לפני הבריאה, שאין עוד מלבדו, כי הוא לבדו הוא ואפס זולתו, וכמארז"ל: "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד", כך גם לאחר שנבראו כל הנבראים - יחיד הוא, ואין עוד מלבדו. וזאת משום ש"[[כולא קמיה כלא חשיב]]" - שכל המתהוים הם כ[[אין ואפס]] ממש כלפיו, והוא יחיד במציאותו. | ||
וזאת משום ש"[[כולא קמיה כלא חשיב]]" - שכל המתהוים הם | |||
ושני הסברים בזה: | ושני הסברים בזה: | ||
שורה 43: | שורה 39: | ||
#כי כל מציאות המתהוים אינם אלא חלק ממציאותו, ואינם מציאות לעצמם כלל. כי רק "מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים", הוה אומר; שכל מציאות הנבראים אינו אלא חלק מאמיתת המצאו, ואין דבר חוץ ממנו. | #כי כל מציאות המתהוים אינם אלא חלק ממציאותו, ואינם מציאות לעצמם כלל. כי רק "מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים", הוה אומר; שכל מציאות הנבראים אינו אלא חלק מאמיתת המצאו, ואין דבר חוץ ממנו. | ||
וזאת משום ש"לית אתר פנוי מיניה" (אין מקום פנוי ממנו), נמצא שבכל מקום מציאות, שם הוא מציאות עצמותו ית'. | וזאת משום ש"לית אתר פנוי מיניה" (אין מקום פנוי ממנו), נמצא שבכל מקום מציאות, שם הוא מציאות [[עצמותו]] ית'. | ||
ולכן "כולא" - כל המתהוים, "קמיה" - לעומתו, לא חשיב ממש, ולא רק ב'כ' הדמיון. | ולכן "כולא" - כל המתהוים, "קמיה" - לעומתו, לא חשיב ממש, ולא רק ב'כ' הדמיון. | ||
==אחדות ה' - ניגוד מוחלט | ==אחדות ה' - ניגוד מוחלט לשיתוף== | ||
האמונה באחדות ה' בשני עניניה: - א) המשלימה את מצות האמונה במציאות ה'. ב) מצות "אחדות ה'" לכשלעצמה. - היא הניגוד לטעות של ה"[[שיתוף]]" בשני אופניה: | |||
1. אחדות ה' שוללת את התפיסה כאילו שיש לכוכבים ומערכות השמים - שבאמצעותם משפיע ה' חיות לעולם - איזו שהיא שליטה על ההשפעה שהיא תלויה ברצונם ובבחירתם (ח"ו) - האם לאפשר את העברת ההשפעה האלקית אל הנבראים אם לאו, תפיסה זו נשללת מעיקרה. | |||
כי מצד אמונת האחדות, הרי הכוכבים והמזלות - הממוצעים שנועדו על ידי ה' להעברת השפע אל הנבראים - אינם אלא "כגרזן ביד החוצב בו". | |||
2. אחדות ה' השוללת את עיקר ויסוד טעות ה"שיתוף" - התפיסה המוטעית שכאילו מציאותם של הכוכבים ומערכות השמים היא מציאות עצמית נפרדת ונוספת על מציאות ה' (ח"ו), שמזה נובעת הטעות הנ"ל, שנדמה להם שההשפעה הנמשכת באמצעותם - תלויה ברצונם ובבחירתם - כנ"ל. | |||
נמצא שאמונת האחדות האמיתית, מביאה לידי ביטול מוחלט של המאמין - אל ה', יותר מהאמונה כשהיא רק ההודאה במציאות ה'. | נמצא שאמונת האחדות האמיתית, מביאה לידי ביטול מוחלט של המאמין - אל ה', יותר מהאמונה כשהיא רק ההודאה במציאות ה'. | ||
שורה 60: | שורה 56: | ||
==אחדות ה' - כוללת כל המצוות== | ==אחדות ה' - כוללת כל המצוות== | ||
מכיוון שאחדות ה' האמיתית היא פנימיות ואמיתיות מצות האמונה, לכן מצות האמונה כוללת את כל תרי"ג המצוות. | |||
הדיבור - "אנכי ה'", כולל כל רמ"ח מצוות עשה, והדיבור - "לא יהיה לך וגו'", כולל כל שס"ה מצוות לא תעשה. | הדיבור - "אנכי ה'", כולל את כל רמ"ח מצוות עשה, והדיבור - "לא יהיה לך וגו'", כולל את כל שס"ה מצוות לא תעשה. | ||
המילה "מצוה" היא מלשון צוותא והתחברות, ההתחברות שהמצוה פועלת היא הדבקות וההתאחדות של חומר הנברא שבו נעשית המצוה, וכן האדם העושה את המצוה - עם [[הקב"ה]] מצווה המצוה, ובזה הנברא בטל אל ה' בתכלית - כפי אמונתנו באחדות ה' - שאין עוד מלבדו. | |||
וכן הזהירות מעבירה, משמעותה - הזהירות מלהיות מציאות נפרדת ח"ו מהקב"ה, שהיא הניגוד לאחדות ה' האמיתית. | וכן הזהירות מעבירה, משמעותה - הזהירות מלהיות מציאות נפרדת ח"ו מהקב"ה, שהיא הניגוד לאחדות ה' האמיתית. | ||
נמצא שהאמונה - מלבד היותה מצוה בתוך תרי"ג מצוות, הנה, היא גם כוללת את כל המצוות כולן. | נמצא שהאמונה - מלבד היותה מצוה בתוך תרי"ג מצוות, הנה, היא גם כוללת את כל המצוות כולן. | ||
== | ==ראו גם== | ||
*[[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]] | |||
*[[הוי' הוא האלקים]] | *[[הוי' הוא האלקים]] | ||
*[[אחדות ה' (ספר)|ספר אחדות ה']] | |||
*[[אין עוד מלבדו]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ה[[צמח צדק]] ב'''דרך מצוותיך''' | *ה[[צמח צדק]] ב'''דרך מצוותיך''' מצות '''אחדות ה' ''' | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של תורת החסידות באחדות ה'? ● שיעור תניא עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}} | *{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של תורת החסידות באחדות ה'? ● שיעור [[תניא]] עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}} | ||
*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F אחדות מכל כיוון]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | |||
*הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94 מצות אחדות השם]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | |||
*הרב [[משה ארנשטיין]], '''[https://77012.blogspot.com/2023/03/1.html שיעור מרתק בנושא 'אחדות השם']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]] | |||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:אחדות השם]] |