הכנות לתקיעות (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף

אך בשיחת שבת שובה [[תשל"א]] שלל הרבי את הפירוש הזה, ופירש שכוונת [[אדמו"ר הזקן]] היא להכנה נפשית, ולא פירש אדמו"ר הזקן שום הכנה פרטית, כיון שאינו דבר השווה לכל נפש, וכל חד וחד לפום שיעורא דיליה צריך להכין עצמו לתקיעת שופר בדבר שהוא מתעורר הימנו, בין אם זאת מהאמור בספר [[כתר שם טוב]], או ב[[שולחן ערוך של הארי]], בספרי חסידות או בספר מטה אפרים וכדומה. ומהתעוררות זו תומשך התעוררות לכל השנה הבעל"ט. ובעומק יותר, שאין הכוונה שיכין עצמו בהכנה פרטית כלשהי, אלא בהכנה כללית לעבודת ה' במשך כל השנה כולה, שהיא מסירה כללית לה' מעומק הנפש<ref>[[לקוטי שיחות]] ל[[ר"ה]], ־ וילך [[תשנ"ב]].</ref>.

לפי עדות הרבי<ref>משיחות חג־הפסח תשכ"ד</ref>, אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], ומסתמא גם אצל אביו אדמו"ר הרש"ב, בעת התקיעות היה לפניו סידור הארי ("סידור ר' שבתי מרשקוב"). סידור זה היה גם אצל כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]].

בשעת התקיעות היו מונחים לפני הרבי סידור תורה אור וסידור עם דא"ח. לפעמים היה הרבי לוקח עמו לתקיעות גם את סידור הארי של רבי שבתי מרשקוב.

גם אצל [[הרבי]] הוגבלה העמידה על הבימה למספר אנשים מצומצם. לעתים היה הרבי מורה בפירוש שיעלה מישהו נוסף, כגון ה"זוכה בגורל" לנסיעה אל הרבי (שאחר־כך הפכה עמידתו לקביעות), וכגון החסיד ר' [[מנחם מנדל פוטרפס]] כשיצא את [[רוסיא]].

ביום ראש השנה [[תרצ"ז]] אמר הריי"צ ההפטרה, המזמור, הברכות והפסוקים לפני תקיעת שופר כדרכו, הכל בצעקות מקירות הלב<ref>ממכתב הרב ר"י פייגין, [[אגרות קודש]] מוהריי"צ, ד, עמ' 7.</ref>.

בר"ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק "מן המיצר" במקום עָנָנָי (בע' ונ' קמוצות) אמר עֵנֵני (בע' ונ' צרויות)<ref>ממכתב הרב [[יחזקאל פייגין]], [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.</ref>.

איתא ב'שער הק"ש' שב[[סידור עם דא"ח]] <ref>ד"ה להבין ההפרש, דף עד, א.</ref>, שקודם תקיעת שופר אומרים "אנא בכח". ופירושו: בדרך כלל הם הכוונות מהפסוקים שהראשי־תיבות שלהם שם שני משם מ"ב, אמנם יש שמכוונים התיבות "אנא בכח" כו' במחשבה, אבל אין אומרים האותיות והתיבות. והעוסק בכוונות צריך ללמוד העניינים ברור בכתבי הארי, ואז כוונתו רצויה<ref>לוח [[היום יום]] עמ' צב.</ref>.