11,222
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח ר'" ב־"הרב") |
מ (החלפת טקסט – " הי"ד" ב־"") |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדותיו באירופה== | ==תולדותיו באירופה== | ||
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]] | [[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[מזכיר]] של [[הרבי]], הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב [[ישראל שמעון קלמנסון]] (משמאל) - השוחט של הרבי]] | ||
נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה, | נולד ב[[י"ט חשון]] [[תרע"ג]] למשפחת ר' פנחס מענטליק, יהודים המקפידים על קלה כבחמורה. הוא נולד במדינת גליציה, בה התנהלו חצרות חסידיים שונים - להם השתייכה גם משפחתו. הוריו וכל משפחתו נספו בשואה,. | ||
בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ע"ה שנישא למרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל. | בסביבות שנת [[תרצ"ז]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים אטוואצק]], שם התגורר כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באותה שעה. באחד הימים, שלח ר' [[דוד שטוקהמר]] מארה"ב - שהיה יהודי ירא שמים גדול (ב[[אגרות קודש]] נדפסו מכתבים רבים אליו מרבותינו נשיאינו) - את שתי בנותיו לאטוואצק, על מנת שיינשאו לשני בחורים מתלמידי הישיבה. הוא עשה זאת בהמלצתו של ר' [[מרדכי חפץ]] - שהגיע באותה עת לארה"ב כשד"ר של כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. כך הווה, ובאטווצק התקיימו שתי החתונות בהפרש קצר - הראשונה של הרב מרדכי מענטליק ע"ה שנישא למרת גיטל, ולאחר שבוע נישא ר' משה פנחס כץ למרת מינדל. | ||
שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה. | [[קובץ:מרדכי מענטליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הישיבה ב-[[770]] הרב מרדכי מנטליק בחג הסיום של לימודי [[שחיטה]] וקבלת התעודות]]מספר שנים לאחר בואו, התמנה הרב מענטליק לראש הישיבה ב 770. בין לבין, עבר לישיבת תומכי תמימים ברחוב בעדפורד, שם שימש כראש ישיבה, ובאותה תקופה החליפו בתפקיד ראש הישיבה ב 770 הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה. | ||
מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] | מתוקף תפקידו, היה מוסר שיעורים בנגלה מידי שבוע. הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], ראש הישיבה בצפת, מספר, כי ההתמקדות - ההבנה הישרה בנושאים המדוברים, לפתח וללבן אותם מכל צד, היתה ניכרת בכל שיעור מחדש. הוא היה מהעורכים העיקריים של הספר "[[שערי יהודה]]" על הש"ס, ויש האומרים שסגנון שיעוריו דמו לאלו של רבו - ר' [[יהודה עבער]] - מחבר הספר. | ||
הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם "[[אמרי מרדכי]]", ובו חידושים במסכת בבא בתרא, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו. כן הו"ל קונטרסים בעניינים שונים, כמו "הפלפול וההגיון", 'שם דבר' שמאפיין את סגנון לימודו - ה'הגיון'. | הרב מענטליק הוציא לאור ספר בשם "[[אמרי מרדכי]]", ובו חידושים במסכת בבא בתרא, לפי שיטת הלימוד המיוחדת שלו. כן הו"ל קונטרסים בעניינים שונים, כמו "הפלפול וההגיון", 'שם דבר' שמאפיין את סגנון לימודו - ה'הגיון'. |