10,583
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") תגית: עריכה ממכשיר נייד |
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
שלא כמלכות בשר ודם התלויה לגמרי בהכתרת העם, שונה היא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלכות בית דוד העוברת בירושה, ועצם המלכות שייכת לדוד ולזרעו עד עולם.]] | שלא כמלכות בשר ודם התלויה לגמרי בהכתרת העם, שונה היא [[יעמוד מלך מבית דוד|מלכות בית דוד העוברת בירושה, ועצם המלכות שייכת לדוד ולזרעו עד עולם.]] | ||
אמרו | אמרו ח אין מלך בלא עם, היינו שקיומו של המלך תלוי בעם. מאידך גיסא, המלך חייב להיות באופן של רוממות והתנשאות מהעם. כמוסבר אודות השם "עם" שהוא מלשון "גחלים עוממות", שרחוקים מהמלך. | ||
תפקידו של המלך בעם [[ישראל]] מתחלק לשניים: | תפקידו של המלך בעם [[ישראל]] מתחלק לשניים: | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
מסיבה זו גם ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו היתה בביטול גמור כל כך להקב"ה עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], מצוות מינוי מלך.}}. | מסיבה זו גם ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו היתה בביטול גמור כל כך להקב"ה עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת{{הערת שוליים|1=[[אדמו"ר האמצעי]], [[דרך מצוותיך]], מצוות מינוי מלך.}}. | ||
==כבוד המלך== | ==כבוד המלך== | ||
מהתורה יש חיוב לכבד מלך ולשמור על כבודו, וחיוב זה נלמד מהפוסק "שום תשים עליך מלך", ודרשו | מהתורה יש חיוב לכבד מלך ולשמור על כבודו, וחיוב זה נלמד מהפוסק "שום תשים עליך מלך", ודרשו ח שתהיה אימתו עליך. מסיבה זו, למרות שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול. עם זאת, ישנם חילוקי דינים שונים בענין. לפי דעת הרמב"ם ענין כבוד המלך הוא כדי להמשיך יראת שמים אצל העם, הם יראה תתאה והן יראה עלאה, וטעם זה של יראה תתאה אין שייך בתלמיד חכם, ולכן יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה קם מכסאו ומחבקהו ומנשקהו, כי לגבי התלמיד חכם אין טעם של כבוד המלך. | ||
למלך אסור גם לחלוץ ולייבם. יש אומרים שהטעם ביבום הוא מפני שמיבם אשתו של אדם פשוט, אך לפי זה מקשה הרבי שיהיה מותר לו ליבם אשתו של מלך. הרבי מיישב שלאחר פטירתו של מלך אין הוא מלך והכל שווים, ולכן שייך בזיון זה. בענין החליצה הטעם הוא שהיבמה מבזתו (שחולצת נעלו ויורקת בפניו), ולכן אינו מחויב בכך, כי צריך להיות כבוד המלך על כל העם, ולכן אינו יכול למחול על כבודו שהוא כבוד שמים{{הערה|[[רשימות]] חוברת ו'.}}. | למלך אסור גם לחלוץ ולייבם. יש אומרים שהטעם ביבום הוא מפני שמיבם אשתו של אדם פשוט, אך לפי זה מקשה הרבי שיהיה מותר לו ליבם אשתו של מלך. הרבי מיישב שלאחר פטירתו של מלך אין הוא מלך והכל שווים, ולכן שייך בזיון זה. בענין החליצה הטעם הוא שהיבמה מבזתו (שחולצת נעלו ויורקת בפניו), ולכן אינו מחויב בכך, כי צריך להיות כבוד המלך על כל העם, ולכן אינו יכול למחול על כבודו שהוא כבוד שמים{{הערה|[[רשימות]] חוברת ו'.}}. | ||