זמירות שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 15 בתים ,  2 בפברואר 2016
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של שלום)
שורה 1: שורה 1:
'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על-ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דונש בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי [[הארי]], אותם הכניס [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור הרב|סידורו]] (ראה להלן) - [[אזמר בשבחין]] ב[[ליל שבת]], [[אסדר לסעודתא]] (בניגון שלימד [[הרבי]]) ב[[יום השבת]] ו[[בני היכלא]] ב[[סעודה שלישית]] - [[רעווא דרעווין]].
'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על-ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דונש בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי [[האריז"ל]], אותם הכניס [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור הרב|סידורו]] (ראה להלן) - [[אזמר בשבחין]] ב[[ליל שבת]], [[אסדר לסעודתא]] (בניגון שלימד [[הרבי]]) ב[[יום השבת]] ו[[בני היכלא]] ב[[סעודה שלישית]] - [[רעווא דרעווין]].


==מקור המנהג==
==מקור המנהג==
רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סימן רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר ח{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר חלק ג' דף ערב, ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]].
רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סימן רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר חלק ג' דף ערב, ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]].


==הזמירות==
==הזמירות==
שורה 13: שורה 13:
אדמו"ר הרש"ב אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור [[תורה אור]] (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה".
אדמו"ר הרש"ב אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור [[תורה אור]] (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה.. שידברו חסידות בתוך הסעודה".


אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת [[הארי]]. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ז עמ' 96}}.
אבל, את הזמירות שכן הכניס, מאת [[האריז"ל]]. - אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא - נוהגים אנו לומר{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק י"ז עמ' 96}}.


הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על [[בני היכלא]], הוא הניגון אותו היה מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' [[הלל מפאריטש]], ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ז]].
הניגונים שחוברו עליהם: הניגון על [[בני היכלא]], הוא הניגון אותו היה מנגן [[אדמו"ר הזקן]]. הניגון על אזמר בשבחין הוא מר' [[הלל מפאריטש]], ועל אסדר לסעודתא ישנם שני ניגונים: א) הוא מארש פולני. ב) אותו לימד [[הרבי]] ב[[שמחת תורה]] [[תשט"ז]].