ועד רבני ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

ועד רבני ליובאוויטש (עריכה)

גרסה מ־22:01, 2 בפברואר 2016

הוסרו 96 בתים , 2 בפברואר 2016

מ

החלפת טקסט – " ע"ה" ב־""

חזותיקוד ויקי

שיע בוט

בוטים, מפעילי מערכת

10,833

עריכות

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 הועד שימש מעין המשך ל[[ועד רבני ליובאוויטש]] שהי' בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], ונתפרק לאחר פטירתו. המכתב הכי מפורסם בימי הגלגול הראשון של הועד היה המכתב הידוע בתשמ"ג{{הערה|1=לצילום המכתב ראו: [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/29301_en_1.pdf חב"ד אינפו].}} שבו מטילים חרם על מוצרים בהכשר [[התאחדות הרבנים]] שהיה בשליטת חסידי סאטמר. על המכתב חתמו הרב [[זלמן שמעון דווארקין]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]] והרב [[חיים מאיר בוקיעט]].
-יו"ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].
+יו"ר הועד היה הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], וכסגניו שימשו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ויבלחט"א הרב [[מרדכי דובער אלטיין]].
 ==חברי הועד==
 חברי הועד בגלגוליו השונים (חלקם התפטרו, פוטרו או נפטרו):
-הרב [[חיים מאיר בוקיעט]] ע"ה, הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] ע"ה, הרב [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, הרב [[שלום דובער גורדון]] ע"ה, הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע"ה, הרב [[שלום מרוזוב]] ע"ה, הרב [[צבי הירש שוסטרמן]] ע"ה, הרב [[ליפמאן שפירא]] ע"ה, הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]] ע"ה, הרב [[אברהם דוב העכט]] ע"ה, הרב [[שלום דובער ליפסקער]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[משה קזיניץ]], הרב [[עזרא שחט]], הרב [[דוד שחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[זלמן יצחק פויזנר]] ע"ה, הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמאן]], הרב [[אברהם קארף]], הרב [[ברוך לשס]], הרב [[מרדכי פרקש]], הרב [[ברוך הערץ]].
+הרב [[חיים מאיר בוקיעט]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]], הרב [[יהודה קלמן מארלו]], הרב [[שלום דובער גורדון]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], הרב [[שלום מרוזוב]], הרב [[צבי הירש שוסטרמן]], הרב [[ליפמאן שפירא]], הרב [[מרדכי דובער אלטיין]], הרב [[אברהם אזדאבא]], הרב [[אברהם יוסף הלר]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]], הרב [[שלום בער חייקין]], הרב [[צבי יהודה פוגלמן]], הרב [[יצחק הענדל]], הרב [[אברהם דוב העכט]], הרב [[שלום דובער ליפסקער]], הרב [[אלימלך יוסף סילברברג]], הרב [[משה קזיניץ]], הרב [[עזרא שחט]], הרב [[דוד שחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], הרב [[זושא ווינר]], הרב [[יוסף שוסטרמן]], הרב [[זלמן יצחק פויזנר]], הרב [[יהודה לייב שפירא]], הרב [[ישראל פרידמאן]], הרב [[אברהם קארף]], הרב [[ברוך לשס]], הרב [[מרדכי פרקש]], הרב [[ברוך הערץ]].
 בין השנים [[תשנ"ו]] - [[תשס"ט]] עמד בראש הועד הרב [[ליפמאן שפירא]]. את הועד מנהל כיום הרב [[נחום יצחק קפלן]], בסיוע מאת הרב [[מנחם מענדל שארפשטיין]].
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 המזכיר הוא הרב [[נחום שפירא]], ששימש בתור מזכיר עוד בימי הרב [[זלמן שמעון דווארקין]].
-בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481 דיווח באתר COL].}}, המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה-לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]] ע"ה, הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי.
+בשנת תשס"ו, הכריז הועד על פתיחת מחלקה לעניני מקוואות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=20481 דיווח באתר COL].}}, המחלקה כללה את הרבנים [[יהודה-לייב שפירא]], הרב [[עזריאל זעליג שרפשטיין]], הרב [[דוד שוחט]], הרב [[משה בוגמילסקי]], וצירפו אליהם את הרב [[ירמיהו כץ]] מחבר ספרי "מקוה מים" על הלכות מקוואות. לאחר פטירת הרב שארפשטיין מונה במקומו הרב [[ברוך לשס]], רב קהילת חב"ד במונסי.
 בשנת תשע"ד, ועד רבני ליובאוויטש חזרו שוב לפעילות עם הקהל ע"י פרסום מכתב האוסר את "קול השופר"{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_1419_126928.jpg צילום המכתב]}}, וע"י פרסום "קול קורא" לעשיית תענית שעות ואמירת פרקי תהלים בגלל המצב בחב"ד{{הערה|1=[collive.com/pics//nf_8217_139173.jpg צילום המכתב]}}
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 ב) בשנת [[תשנ"ד]], בעקבות כמה מקרי אלימות שקרו בין [[חסידי חב"ד]], חברי הוועד התירו ל[[אגו"ח]] ללכת לערכאות (-בית משפט) מבלי ללכת ל[[דין תורה]] בתחילה, שנים מרבני ה[[בד"ץ קראון הייטס]] אמרו שיש ללכת ל[[דין תורה]], ומיד אחר כך הרש"ז גוראריה יצא במחאה משלו על שלא מתחשבים בדעת הבד"ץ, ומאז פוטר מוועד הרבנים.
-ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]] ע"ה, [[יהודה קלמן מארלו]] ע"ה, [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").
+ג) בחודש [[מנ"א]] [[תשנ"ד]], התחיל הפולמוס אודות הצוואה בנוגע לניהול המוסדות המרכזים של [[חב"ד]] מכיוון שבעותק שמצאו אז לא היה חתימה של [[הרבי]] אלא שהיו כמה שהעידו שראו את הטופס הזה חתום. לבירור הענין מונו ארבעה רבנים ה"ה [[יצחק הענדל]], [[יהודה קלמן מארלו]], [[דוד שוחט]] ו[[יצחק מאיר הרץ]] שחתמו שהצוואה אמיתית{{הערה|1=ראו ב[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 חב"ד אינפו].}}, ומצד שני חתמו 16 מחברי וועד רבני ליובאוויטש שהצוואה אינה ברת תוקף. בעקבות זאת קבוצה של תושבי קראון הייטס תבעו לדין ב[[בד"ץ קראון הייטס]] את הרב [[יהודה קרינסקי]], הרב [[אברהם שמטוב]] והרב [[דוד רסקין]] על אי-רצונם לקיים את הצוואה, הבד"ץ הוציא הזמנות להרבנים קרינסקי ושמטוב וגם "לא צייתי"{{הערה|1=[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=57696 לצילום המכתב].}}, וחברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים שאין צריך להישמע ל[[בד"ץ קראון הייטס]], כי אין להם סמכות על מוסדות חב"ד. במשך השלש שנים הבאות (עד סוף תשנ"ח) המלחמה המשיכה, והתבטאה במישורים שונים (כגון פתיחת קעמפ "מחנה מנחם").
 ד) בשנת [[תשנ"ז]], בעקבות ויכוח על כספי ירושה שהשאיר יהודי בשם ווינשטוק בין הרש"ז גוראריה (בתור נציג תו"ת) והר"י קרינסקי (בתור נציג מל"ח), [[בד"ץ קראון הייטס]] התירו לה[[שניאור זלמן גוראריה|רש"ז גוראריה]] לפנות לערכאות מבלי ללכת קודם לדין תורה. חברי וועד רבני ליובאוויטש הוציאו מכתבים רבים בהם תמכו בעמדת הר"י קרינסקי, שיש ללכת לדין-תורה, ובכלל תמכו בעמדתו. במהלך התקופה, שלחו חברי וועד רבני ליובאוויטש נציגים מטעמם ל[[אגודת הרבנים]] והזמינו את הרבנים מארלו ואזדבא לדי"ת, וכשסירבו - שמו אותם ב"סירוב"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/25227_en_3.pdf תצלום המכתב] {{אינפו}}}}. באותה תקופה נפטר הרב [[אריה לייב קפלן]] מצפת, ששימש בתור כותב המכתבים של הוועד, והרב [[יהודה קלמן מארלו]] חלה במחלה ההיא (שממנה נפטר).