11,222
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
מ (←העליות בעולם הבא: תקלדה) |
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==דעת הרמב"ם== | ==דעת הרמב"ם== | ||
בספר [[היד החזקה]]{{הערה|הלכות תשובה פרקים ח'-ט'.}} מבאר [[הרמב"ם]] באריכות כי שלימות [[שכר המצוות]] תהיה בעולם הבא, שבו יהיו אך ורק [[נשמה|נשמות]] ללא [[גוף|גופים]]. כראיה לכך מביא את מאמר [[ | בספר [[היד החזקה]]{{הערה|הלכות תשובה פרקים ח'-ט'.}} מבאר [[הרמב"ם]] באריכות כי שלימות [[שכר המצוות]] תהיה בעולם הבא, שבו יהיו אך ורק [[נשמה|נשמות]] ללא [[גוף|גופים]]. כראיה לכך מביא את מאמר [[ח]]{{הערת שוליים|[[מסכת ברכות|ברכות]] יז, א.}} "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה, אלא [[צדיק|צדיקים]] יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מ[[זיו השכינה]]". כיון שאין אכילה ושתיה, מוכח שאין כל צורך בגוף הגשמי בעולם זה; ולכן מפרש הרמב"ם את המילים "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם" כמשל, וכן את [[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הצדיקים]] שתהיה אז מפרש כמשל. | ||
בהקדמה לפרק חלק מאריך הרמב"ם לבאר ולבסס את שיטתו. הוא מסביר, שהטעם שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיוון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג [[גשמיות|גשמי]], ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג [[רוחניות|רוחני]]. אמנם, לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. באגרת תחיית המתים מוסיף הרמב"ם וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור הענינים הגשמיים - כאכילה ושתיה וכדומה - הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף. | בהקדמה לפרק חלק מאריך הרמב"ם לבאר ולבסס את שיטתו. הוא מסביר, שהטעם שרבים אינם יכולים להבין את תכלית השכר בעולם לנשמות בלא גופים - הוא מכיוון שבתור אנשים מוגבלים וגשמיים, התענוג היחיד אותו אנו יכולים להשיג הוא תענוג [[גשמיות|גשמי]], ואין לנו כל אפשרות לתפוס ולהשיג מהו תענוג [[רוחניות|רוחני]]. אמנם, לאמתו של דבר, דווקא תענוג זה הוא התענוג האמיתי. באגרת תחיית המתים מוסיף הרמב"ם וטוען, כי מכיון שכל הצורך בגוף הוא עבור הענינים הגשמיים - כאכילה ושתיה וכדומה - הרי ברגע שיבטלו צרכים אלו שוב לא יהיה צורך בקיום הגוף. | ||
לכן לשיטת הרמב"ם, לאחר שיקומו כל [[עם ישראל|ישראל]] בתחיית המתים יהיה קיומו של עולם התחיה במשך תקופה מוגבלת, ולאחריה יתבטלו הגופים, והנשמות יקבלו את שכרן בעולם הבא הרוחני. את דברי | לכן לשיטת הרמב"ם, לאחר שיקומו כל [[עם ישראל|ישראל]] בתחיית המתים יהיה קיומו של עולם התחיה במשך תקופה מוגבלת, ולאחריה יתבטלו הגופים, והנשמות יקבלו את שכרן בעולם הבא הרוחני. את דברי ח על ביטול המוות ו[[חיים נצחיים|החיים הנצחיים]], הוא מפרש לגבי חיי הנשמה, שהם יהיו נצחיים ובהם לא שייך כליון, אך לא לגבי הגוף. | ||
==דעת הרמב"ן== | ==דעת הרמב"ן== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
הרמב"ן מסביר כיצד יתקיים הגוף אף על פי שלא תהיה אכילה ושתיה - בדוגמת משה רבינו בעלותו ל[[הר סיני]], שהתקיים ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה, אלא הגוף ניזון מ[[זיו השכינה]]. כך יהיו חיי הנשמה בגוף בעולם הבא. הרמב"ן ממשיך ומקשה - מהו אם כן הצורך בקיום הגוף, כשאין בו אכילה ושתיה? על שאלה זו איננו מתרץ, ואומר שיש בכך "סודות עמוקים" - ורק הקדוש ברוך הוא בעצמו, שברא את הגוף, יודע מהו הצורך בו. ואנחנו, עלינו להאמין בכך ב[[אמונה]] פשוטה. | הרמב"ן מסביר כיצד יתקיים הגוף אף על פי שלא תהיה אכילה ושתיה - בדוגמת משה רבינו בעלותו ל[[הר סיני]], שהתקיים ארבעים יום וארבעים לילה ללא אכילה ושתיה, אלא הגוף ניזון מ[[זיו השכינה]]. כך יהיו חיי הנשמה בגוף בעולם הבא. הרמב"ן ממשיך ומקשה - מהו אם כן הצורך בקיום הגוף, כשאין בו אכילה ושתיה? על שאלה זו איננו מתרץ, ואומר שיש בכך "סודות עמוקים" - ורק הקדוש ברוך הוא בעצמו, שברא את הגוף, יודע מהו הצורך בו. ואנחנו, עלינו להאמין בכך ב[[אמונה]] פשוטה. | ||
עם זאת, [[הרבי]] מציין שבעולם הבא תהיה אכילה ושתיה, ומה שאמרו | עם זאת, [[הרבי]] מציין שבעולם הבא תהיה אכילה ושתיה, ומה שאמרו ח "אין בו לא אכילה ולא שתיה" - הכוונה שלא יהיה צורך באכילה ושתיה לצורך חיבור הנשמה עם הגוף, אבל תהיה לצורך אחר{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ב' אגרת ר'.}}. | ||
==הכרעת החסידות== | ==הכרעת החסידות== | ||