שלמה יוסף זוין: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 32 בתים ,  26 בינואר 2016
שורה 59: שורה 59:
שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.
שימש כדוברם של רבני רוסיה, שרבים מהם עלו לארץ, ועסק רבות בעידוד רבנים ואישי ציבור בכדי שיפעלו לסייע ל[[אדמו"ר הריי"צ]] בהצלה גשמית ורוחנית של יהודי ברית המועצות.


היה כותב מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "[[היסוד]]", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" היה כותב על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.
כתב בקביעות מאמרים ב"[[הבוקר]]" ובשבועון החרדי "[[היסוד]]", בין השאר על היהודים והיהדות ברוסיה הסובייטית. כשנוסד עיתון "[[הצפה]]" כתב בקביעות מדור ביקורת על ספרים תורניים חדשים שיצאו לאור.


===תקופת ירושלים===  
===תקופת ירושלים===  
שורה 65: שורה 65:
בחודש מנחם אב [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.  
בחודש מנחם אב [[תרצ"ז]], קיבל את הסכמת הרבי הריי"צ לקבל משרת מורה לתלמוד ב[[בית מדרש|בית המדרש]] ל[[מורה|מורים]] ו[[רבנים]] של ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] ב[[ירושלים]], והעתיק לשם את מקום מגוריו, שם התגורר עד יומו האחרון.  


ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]], ובשנת [[תש"ד]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.
ביושבו בירושלים, התמנה לחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, פרסם מאמרים וחידושי-תורה רבים בעיתונות החרדית, התורנית והכללית, ועמד ביחסים הדוקים עם [[הרבי]]{{הערה|1=ואף הקדיש לו מקום של כבוד בהקדמה לכרך הט"ז של ה'[[אנציקלופדיה תלמודית]]'.}}. זכה לעידודים מהרבי על כל ספריו, והיה בא כוחו של הרבי בכל הקשור לקשר עם הפרזידנט של מדינת ישראל, מר [[שז"ר]]. בשנת [[תש"ד]] (1960) קיבל את פרס ישראל לספרות.


בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].
בירושלים, אף החל לערוך את ה"[[אנציקלופדיה תלמודית]]"{{הערה|1=הכרך הראשון שלה יצא בשנת [[תש"ו]] - 1946.}}, והיה העורך הראשי של הסדרה עד לפטירתו בכ"א [[אדר שני]] בשנת [[תשל"ח]].