פורטל:גאולה ומשיח/גלות: הבדלים בין גרסאות בדף

עדכון - בהתאם לעדכון הערך
אין תקציר עריכה
(עדכון - בהתאם לעדכון הערך)
שורה 1: שורה 1:
ה'''[[גלות]]''', היא מצב של ניתוק ועקירה פיזית של עם ישראל מארצו וכן הרגשת ריחוק וניתוק של עם ישראל מ[[הקב"ה]].  
'''גלות''' הוא כינוי למצב של מישהו שנאלץ לעזוב את מקומו הטבעי והרגיל. בדרך כלל השימוש במושג זה הוא על מצבם של [[בני ישראל]] בזמנים בהם הם אינם יושבים על אדמתם - [[ארץ ישראל]], ונתונים תחת שעבוד ה[[אומות העולם|אומות]]; וכן כש[[בית המקדש]] אינו בנוי. מבין הגלויות חמורה במיוחד הגלות הנוכחית והאחרונה, שהתארכה יותר מכל הגלויות.


בתורת החסידות מוסבר, שהגלות לאמיתתה, אינה המצב הנראה לעיננו - שבני ישראל אינם שרויים בארצם ואין בית המקדש, אלא בעיקר מצב רוחני, בו ה[[שכינה]] נמצאת בגלות, דהיינו ב[[עולם הפירוד|עולמות]] [[בי"ע]] הרחוקים מגילוי השם, אבל לעתיד לבא, בזמן הגאולה יתאחדו כל העולמות ויתגלה אור האלקות בכולם.
[[תורת החסידות]] שמה את הדגש על משמעותה הפנימית והעיקרית של הגלות - הגלות הרוחנית, גלות ה[[שכינה]] - כאשר האור האלוקי אינו גלוי אלא נמצא בהסתר. בהתאם לכך, מתבארת עבודת בני ישראל בגלות כשליחות עליונה [[עבודת הבירורים|לברר את הניצוצות]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/1/5d&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA [[תורה אור]] בראשית].}} ולגלות את האור האלוקי שוב ביתר שאת. כאשר עבודה זו מושלמת, מגיעה עת [[הגאולה האמיתית והשלימה]] - אז יתגלה אור ה' בעולם בשלימות.
 
זמן הגלות הוא 'עת [[עבודת הבירורים]]'. ובו העבודה המוטלת על בני ישראל היא לעבוד את הקב"ה בענייני גשמיות, באופן של דביקות הנפש באלקים, וכך להעלות את הנפש הפנימית של העולמות התחתונים ולגלות בה את כח האלקות שהוא שורש חיותה.


ב[[שיחה|שיחותיו]] מבאר [[הרבי]] פעמים רבות, מהיבטים שונים, עד כמה מצב הגלות הינו מופרך ועד כמה הכרחי סיומו המיידי בגאולה האמיתית והשלימה.


<br />
<br />