אברהם שיינס: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 280 בתים ,  1 בינואר 2016
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
אין תקציר עריכה
שורה 9: שורה 9:
== התקרבותו לתנועת החסידות ==
== התקרבותו לתנועת החסידות ==


בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'.}}, אך להסתירו ממשפחתו. פ"א גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].
בהשפעת ה'חברותא' שלו הלך לשמוע את [[תיקון חצות]] אצל הגאון הגדול ר' [[יוסף כל בו]], שהיה מחשובי [[חסיד]]י [[אדמו"ר הזקן]] ושהה ב[[שקלוב]] כדי לקרב ל[[חסידות]].{{הערת שוליים|על התקרבותו מסופר (בית רבי): "כאשר שמעו (הר"א) את התיקון חצות שלו (של ר"י) נתפעל הר"א מאד כי מעודו לא ראה ולא שמע כאלה. והבין הדבר לתכליתו כי לא כאשר חשב על החסידים כן הוא ורק דרך החסידי הוא גבוהה ומאד נעלה כו'. ועל כן נתלהב [[לב|ליבו]] להתחבר ל[[אנ"ש]] ולנסוע ל[[אדמו"ר הזקן|רבינו]]".}}. על מנת להסתיר את הדבר מבני משפחתו החל ללמוד בספר [[ראשית חכמה]]{{הערת שוליים|שנחשב אז ל'ספר של הכת'.}}, אך להסתירו ממשפחתו. פעם אחת גילה זאת אביו ר' צבי והכהו מכות נמרצות, אך ר' אברהם המשיך ללמוד בהחבא דברי [[חסידות]].


כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.
כל אותו הזמן המשיך להסתופף בצלו של ר' יוסף, וזה האחרון לימוד אותו [[חסידות]] בשופי וסיפור לו סיפורים רבים{{הערת שוליים|אותם סיפר בהמשך חייו לרבים אחרים, ראה לדוגמא [[לקוטי דיבורים]] ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ([[לשון הקודש]]), חלק ג-ד' עמ' 642, ועוד.}}.
שורה 21: שורה 21:
משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.
משם הלך לגאוני שקלוב. לאחר וויכוח ארוך בינו לבין הגאונים ר' [[חנוך העניך שיק]] ור' [[משה ראסקעס]]{{הערת שוליים|פרטי הוויכוחים בהרחבה - [[ספר בית רבי]] שם}}, שם ניצחם, הורו לאביו לאפשר לו לחיות במנוחה. מאז ישב במנוחה בבית אביו ולמד נגלה וגם [[חסידות]], במהלך זמן זה גם נשא אשה.


כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסע מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.
כעבור זמן החליט לנסוע לאדמו"ר הזקן, ואז נסע בריש גלי ועמו נסעו מספר אברכים כר' [[פנחס רייזעס שיק]]{{הערת שוליים|בן ר' העניך, ולאחר הויכוח לא מחה ר' העניך בבנו, אלא עודדו בנסיעתו.}}.


== הנישואים עם בת אדמו"ר הזקן ==
== הנישואים עם בת אדמו"ר הזקן ==


לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[רבינו הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]], והוא כתב לאביו, ואביו השיב לו:
לאחר זמן נתאלמן ר' אברהם ו[[רבינו הזקן]] הציע לו לקחת לאשה את בתו הצדקנית הרבנית [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|רחל]], ר' אברהם כתב לאביו שהשיב לו:


{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}  
{{ציטוט|תוכן=הנה זה אני יודע שמחביבות דברי רבך עליך אף אם היה אומר לך לקחת שפחתו העברית בוודאי היית מרוצה כו' ואם כן כל שכן כשרוצה ליתן לך בתו שאצלך בוודאי היא בת תלמיד חכם. ואינך מחוייב לשמוע לי על פי דין. ואם כן למה לי למנוע אותך ואתה תעבור חס ושלום על ציווי שלי, על כן הנני מסכים לך גם אני ויתן ה' ב{{מונחון|גדא טבא|מזל טוב}}|מקור=[[בית רבי (ספר)|בית רבי]] עמ' 120}}  


ר' אברהם היה נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמוה"ז היה מקרבו ביותר, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].
ר' אברהם היה נשוי עם הרבנית רחל חמש שנים לערך, ואדמו"ר הזקן היה מקרבו ביותר, ולמד עמו ב[[חברותא]] [[תורת הנגלה]] ו[[תורת החסידות]].


הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.
הרבנית רחל נפטרה בגיל צעיר לפני שנת [[תקס"א]], והותירה אחרי' בן שנפטר אף הוא בגיל צעיר{{הערת שוליים|ה[[חסיד]] ר' [[חיים מאיר הילמאן]] מעיד ב[[בית רבי (ספר)]]: "ושמענו מעשה נוראה בדבר פטירתו ואכ"מ" (שם, נ"ט עמ' א', עמ' 116)}}.


ר' אברהם התחתן מחדש עם אשה אחרת והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}.
ר' אברהם נישא בזיווג שני והולידה לו בנים, כולם [[למדנים]] גדולים{{הערת שוליים|בעל [[ספר בית רבי]] מעיד כי "וגם עתה.. לא נפסק הרבנות מזרעו", ובהערה א' מפרט רבים מגדולי תורה שהם מצאצאיו}}.


לאחר החתונה בזיווג שלישי עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמוה"ז.
לאחר חתונה בזיווג שלישי עקר מליאדי {{הערת שוליים|ראה [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]], [[חג השבועות]] [[תשנ"ב]], עמ' 34}} אך המשיך לנסוע לאדמו"ר הזקן.


לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], ולאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}
לאחר פטירת [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקע"ג]] החל לנסוע לר' [[אהרן מסטראשלע]], ולאחר פטירתו עמד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת.{{הערה|1=תיאור ההתכתבות - בבית רבי שם. ההתכתבות נדפסה ב[[שו"ת צמח צדק]] רצ"ז-ח', של"ב ותנ"ו. ראה גם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 כאן].}}
גיסו הי' החסיד ר' משה מדריבין.
בפנקס חברה קדישה של קהילת שקלוב מופיע שנפטר בכ"ה אלול שנת תקפ"ז.{{הערת שוליים|משפחות ק"ק שקלוב בתוך קובץ על יד, יא עמ' קסד.}}


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==