דוד המלך: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 96 בתים ,  28 בדצמבר 2015
מ
החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1="
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
שורה 8: שורה 8:


א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של [[אדם הראשון]], (שהרי חייו של
א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של [[אדם הראשון]], (שהרי חייו של
דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון<REF>זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.}}, ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל
דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון{{הערה|1=זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.}}, ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל
[[נשמה|נשמות ישראל]]<REF> [[אגרת הקודש - פרק ז']]. [[ספר הערכים - חב"ד]] חלק א' ס" קסז ואילך וש"נ.}}, כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.
[[נשמה|נשמות ישראל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - פרק ז']]. [[ספר הערכים - חב"ד]] חלק א' ס" קסז ואילך וש"נ.}}, כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.


ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת
ה[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"<REF> פנחס כז.
ה[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=לעומת זאת [[שלמה המלך]] הוא ספירה אחת במלכות, [[חכמה]] שבמלכות), [[דרך מצותיך|ספר המצוות להצמח צדק]] - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).}}. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"{{הערה|1= פנחס כז.
ח.}}, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך<REF> ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה - [[לקו"ש]] חלק ד' ע' 1050 ואילך.}}.
ח.}}, עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך{{הערה|1= ראה [[חגיגה]] ה, ב. ובארוכה - [[לקו"ש]] חלק ד' ע' 1050 ואילך.}}.


כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]<REF> הלכות מלכים פ"ו ה"ג.}} שהמלך הוא "[[לב]] כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"<REF>ראה יב, כג. }} בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"<REF>ראה זח"ג רכא, ב.}}, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות<REF> המשך [[תער"ב]] חלק א' ע' נט.}} שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).
כן הוא גם לפי דברי [[הרמב"ם]]{{הערה|1= הלכות מלכים פ"ו ה"ג.}} שהמלך הוא "[[לב]] כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"{{הערה|1=ראה יב, כג. }} בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"{{הערה|1=ראה זח"ג רכא, ב.}}, ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות{{הערה|1= המשך [[תער"ב]] חלק א' ע' נט.}} שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).


גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל [[נפש]]...
גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל ב[[קידוש לבנה]] מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל [[נפש]]...
נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) דכל ישראל במשך כל הדורות.<REF> [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=64a92984-6135-4387-9551-5795f745af8c&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&pgnum=534 התוועדויות עמ' 1918 (534)]}}
נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) דכל ישראל במשך כל הדורות.{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=64a92984-6135-4387-9551-5795f745af8c&st=%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A&pgnum=534 התוועדויות עמ' 1918 (534)]}}


== ענין הביטול ==
== ענין הביטול ==
שורה 25: שורה 25:
== הקשר לרבותינו נשיאינו ==
== הקשר לרבותינו נשיאינו ==


[[רבותינו נשיאינו]] שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין ה[[נשיאות]] בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה ש[[אדמו"ר הזקן]] הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.<REF>[[הרבי]], [[תורת מנחם]] ז, [[תשי"ג]] חלק ראשון, שיחת שבת פרשת בראשית, [[מבה"ח]] וע[[ר"ח]] [[מרחשון]] [[תשי"ג]].}}
[[רבותינו נשיאינו]] שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין ה[[נשיאות]] בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה ש[[אדמו"ר הזקן]] הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.{{הערה|1=[[הרבי]], [[תורת מנחם]] ז, [[תשי"ג]] חלק ראשון, שיחת שבת פרשת בראשית, [[מבה"ח]] וע[[ר"ח]] [[מרחשון]] [[תשי"ג]].}}


[[הרבי הרש"ב]] העיד על עצמו ועל אדמור"י חב"ד בשיחתו שהם מזרע דוד - וזה לשונו הקדוש (מ[[אידיש]]): "שלא יכבה נרו לעולם ועד, כי אור [[הבעל שם טוב]] מאיר תמיד, [[חסידות]] תהיה בלי ספק עד משיח, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה הבעל שם טוב, ו[[המגיד]] (ממעזריטש), והרבי ([[אדמו"ר הזקן]]), וכן הלאה (אדמו"רי חב"ד), שהרי אנחנו מזרע דוד, וזה ימשיך הלאה עד משיח".<REF>[[תורת שלום]] עמ' 176.}}
[[הרבי הרש"ב]] העיד על עצמו ועל אדמור"י חב"ד בשיחתו שהם מזרע דוד - וזה לשונו הקדוש (מ[[אידיש]]): "שלא יכבה נרו לעולם ועד, כי אור [[הבעל שם טוב]] מאיר תמיד, [[חסידות]] תהיה בלי ספק עד משיח, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה הבעל שם טוב, ו[[המגיד]] (ממעזריטש), והרבי ([[אדמו"ר הזקן]]), וכן הלאה (אדמו"רי חב"ד), שהרי אנחנו מזרע דוד, וזה ימשיך הלאה עד משיח".{{הערה|1=[[תורת שלום]] עמ' 176.}}


עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של [[הרבי כמלך המשיח]], שאחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא {{ציטוטון|מלך מבית דוד}}{{הערה|הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח, פרק יא הלכה ד.}}, כלומר צאצא של דוד המלך. תנאי זה מתקיים ברבי ובשאר רבותינו נשיאנו, כדבריו{{הערה|שיחת [[דבר מלכות]] שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]].}}: {{ציטוטון|רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.
עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של [[הרבי כמלך המשיח]], שאחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא {{ציטוטון|מלך מבית דוד}}{{הערה|הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח, פרק יא הלכה ד.}}, כלומר צאצא של דוד המלך. תנאי זה מתקיים ברבי ובשאר רבותינו נשיאנו, כדבריו{{הערה|שיחת [[דבר מלכות]] שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]].}}: {{ציטוטון|רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה}}.


== בסעודה דלעתיד לבוא ==
== בסעודה דלעתיד לבוא ==
בסיומה של '[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר]]' שתיערך בימות המשיח, אומר הקב"ה לדוד המלך [[זימון|לזמן]] - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).<ref>פסחים קי"ט, ב. [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=119b&format=pdf לצורת הדף באתר היברו בוקס] </ref> את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת ה[[דבר מלכות]] לפרשת וירא<ref> [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjQVl2UVhIVzBBTDg/view שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.] }} ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.<REF> [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjRU8xd2dMaUJNQjA/view שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.] }}
בסיומה של '[[סעודת שור הבר והלווייתן|סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר]]' שתיערך בימות המשיח, אומר הקב"ה לדוד המלך [[זימון|לזמן]] - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).<ref>פסחים קי"ט, ב. [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=119b&format=pdf לצורת הדף באתר היברו בוקס] </ref> את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת ה[[דבר מלכות]] לפרשת וירא<ref> [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjQVl2UVhIVzBBTDg/view שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.] }} ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.{{הערה|1= [https://drive.google.com/file/d/0B4mWfMamtZnjRU8xd2dMaUJNQjA/view שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.] }}


== ראו גם ==
== ראו גם ==