10,895
עריכות
מ
החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== פעולת המרה שחורה == | == פעולת המרה שחורה == | ||
פעולת המרה שחורה מביאה את האדם לידי ענינים שונים, טובים ורעים, כגון התמדה בלימוד וישיבה במקום אחד בריכוז של ענין אחד,<REF>[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]] | פעולת המרה שחורה מביאה את האדם לידי ענינים שונים, טובים ורעים, כגון התמדה בלימוד וישיבה במקום אחד בריכוז של ענין אחד,<REF>[[ליקוטי אמרים - פרק ט"ו]]}} וגם לידי [[עצבות]]. על האדם לשלוט במידת המרה שחורה ובמידת המרה לבנה ולכוונתם באופן הראוי. כאשר ינצל את מידת המרה שחורה לחלק הטוב שבו - ההתמדה, - לא יוותר ממנה ללחק הרע. | ||
כן מבאר ה[[אדמו"ר הזקן]]:<REF>תורה אור תולדות יט, ג. | כן מבאר ה[[אדמו"ר הזקן]]:<REF>תורה אור תולדות יט, ג.}} יש שגובר בו מרה שחורה בתולדתו תשתוקק נפשו מאד על החכמה כל | ||
חפציה לא ישוו בה", ומבאר שם, שכן הוא מצד טבע האדם, לא רק אצל בני ישראל, | חפציה לא ישוו בה", ומבאר שם, שכן הוא מצד טבע האדם, לא רק אצל בני ישראל, | ||
אלא גם אצל אומות העולם, "והראיה מהפילוסופים מהאומות הקדמונים" - חכמים אמיתיים, שסומכים על דבריהם בנוגע ל "חכמת התקופות והגימטריאות" (שעל "שחברו בה חכמים הרבה, ועל ידם קובעים קידוש חדשים ועיבור שנים), כמ"ש [[הרמב"ם]] שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים" - ש"היו עוזבים כל תענוגים ועוסקים בכל לבבם ותשוקת נפשם בלמוד החכמות... מצד מזג טבעם כו'". | אלא גם אצל אומות העולם, "והראיה מהפילוסופים מהאומות הקדמונים" - חכמים אמיתיים, שסומכים על דבריהם בנוגע ל "חכמת התקופות והגימטריאות" (שעל "שחברו בה חכמים הרבה, ועל ידם קובעים קידוש חדשים ועיבור שנים), כמ"ש [[הרמב"ם]] שחברו בה חכמי יון ספרים הרבה והם הנמצאים עכשיו ביד החכמים" - ש"היו עוזבים כל תענוגים ועוסקים בכל לבבם ותשוקת נפשם בלמוד החכמות... מצד מזג טבעם כו'". | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
וכך - מסביר [[הרבי]] - הוא גם בנוגע לעניננו: | וכך - מסביר [[הרבי]] - הוא גם בנוגע לעניננו: | ||
אם הוא אמנם בעל מרה־שחורה מטבעו - עליו לנצל טבע זה כדי להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, דמכיון ש"מפי עליון לא תצא הרעות", הרי בודאי שטבע זה אינו כדי לגרום ענין של בלבול והירוס ח"ו, כי אם, למטרה ותכלית טובה, כאמור, להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, עד כדי כך, שלא יהי' לו רגע פנוי לדאוג ולחשוש כו'. ובמילא, כל זמן שמקננת דאגה בלבו, הרי זו הוכחה שלא ניצל לגמרי את טבע המרה־שחורה להתמדה ושקידה בלימוד התורה, שאז, לא היה נשאר אצלו "מרה־שחורה" עבור דאגות...<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=60df7f53-0233-45d3-aa9a-9d6c3849f780&st=%D7%9E%D7%A8%D7%94+%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94&pgnum=232 התוועדויות תשמ"ז חלק ז' עמ' 237] | אם הוא אמנם בעל מרה־שחורה מטבעו - עליו לנצל טבע זה כדי להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, דמכיון ש"מפי עליון לא תצא הרעות", הרי בודאי שטבע זה אינו כדי לגרום ענין של בלבול והירוס ח"ו, כי אם, למטרה ותכלית טובה, כאמור, להוסיף התמדה ושקידה בלימוד התורה, עד כדי כך, שלא יהי' לו רגע פנוי לדאוג ולחשוש כו'. ובמילא, כל זמן שמקננת דאגה בלבו, הרי זו הוכחה שלא ניצל לגמרי את טבע המרה־שחורה להתמדה ושקידה בלימוד התורה, שאז, לא היה נשאר אצלו "מרה־שחורה" עבור דאגות...<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16017&hilite=60df7f53-0233-45d3-aa9a-9d6c3849f780&st=%D7%9E%D7%A8%D7%94+%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%94&pgnum=232 התוועדויות תשמ"ז חלק ז' עמ' 237]}} | ||
== האדמו"ר האמצעי: העצה למרה שחורה - דא"ח == | == האדמו"ר האמצעי: העצה למרה שחורה - דא"ח == | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
צעק עליו הרבי: אין אתה יודע איך לעסוק, והעומק בודאי דוחה את המרה שחורה. | צעק עליו הרבי: אין אתה יודע איך לעסוק, והעומק בודאי דוחה את המרה שחורה. | ||
האיש עמד בחרדה גדולה. התקרב אליו הרבי ואמר לו: הנה פאריטש קרובה לעירך, סע אל רבי הלל, הוא יודע [[חסידות]]. ושינה ואמר: הוא [[חסיד]], ושילש ואמר: יודע אני שהוא שפל בעצם.<REF>אוצר סיפורי חב"ד חט"ז. | האיש עמד בחרדה גדולה. התקרב אליו הרבי ואמר לו: הנה פאריטש קרובה לעירך, סע אל רבי הלל, הוא יודע [[חסידות]]. ושינה ואמר: הוא [[חסיד]], ושילש ואמר: יודע אני שהוא שפל בעצם.<REF>אוצר סיפורי חב"ד חט"ז.}} | ||
== הרבי: הוספה ב[[לימוד התורה]] וב[[צדקה]]. == | == הרבי: הוספה ב[[לימוד התורה]] וב[[צדקה]]. == | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
מחבר ספרים בא לרבי. [[הרבי]] שם לב כי הוא נתון ב[[עצבות]]. הוכיח אותו הרבי שלא יהיה במרה שחורה. אמר היהודי לרבי: שהרבי יברך אותי שאהיה ב[[שמחה]] על כך שאני יהודי. הגיב הרבי: הוסף ב[[לימוד התורה]] ובצדקה וכך תצא מהמרה שחורה. | מחבר ספרים בא לרבי. [[הרבי]] שם לב כי הוא נתון ב[[עצבות]]. הוכיח אותו הרבי שלא יהיה במרה שחורה. אמר היהודי לרבי: שהרבי יברך אותי שאהיה ב[[שמחה]] על כך שאני יהודי. הגיב הרבי: הוסף ב[[לימוד התורה]] ובצדקה וכך תצא מהמרה שחורה. | ||
במכתב<REF>אגרות קודש חלק ג' עמ' שסו. | במכתב<REF>אגרות קודש חלק ג' עמ' שסו.}} לאחד שהתאונן במכתבו על תגבורת המרה שחורה, כותב הרבי: בטח זוכר מה שנדברנו קודם נסיעתו, אז מען דארף ניט זיין צופיל מרה־שחורה'דיק, און מען דארף וויסן, אז דער אויבערשטער איז בטבע הטוב להיטיב, און די רביים האבן זיך אפגעגעבן אויף [[אהבת ישראל]] | ||
און אויף אויספירן זייערע ענינים ב[[חסד]] וב[[רחמים]]. ועבדו את הויה ב[[שמחה]] כתיב. [תרגום: לא להיות יותר מדי במרה שחורה ולזכור שהשם יתברך הוא "בטבע הטוב להיטיב", ורבותינו התמסרו לאהבת ישראל ולהנהיג את עיניהם ב[[חסד]] וב[[רחמים]], ועבדו את ה' ב[[שמחה]] כתוב.] | און אויף אויספירן זייערע ענינים ב[[חסד]] וב[[רחמים]]. ועבדו את הויה ב[[שמחה]] כתיב. [תרגום: לא להיות יותר מדי במרה שחורה ולזכור שהשם יתברך הוא "בטבע הטוב להיטיב", ורבותינו התמסרו לאהבת ישראל ולהנהיג את עיניהם ב[[חסד]] וב[[רחמים]], ועבדו את ה' ב[[שמחה]] כתוב.] | ||