10,852
עריכות
מ
החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1="
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''סעודה שלישית''' היא אחת מסעודות [[שבת]], הנערכות ב[[שבת]] משעות אחרי הצהרים עד [[שקיעת החמה]], בזמן [[רעווא דרעוין]], ועל פי [[תורת הקבלה]] מתגלית בו בחינת [[זעיר אנפין]]. | '''סעודה שלישית''' היא אחת מסעודות [[שבת]], הנערכות ב[[שבת]] משעות אחרי הצהרים עד [[שקיעת החמה]], בזמן [[רעווא דרעוין]], ועל פי [[תורת הקבלה]] מתגלית בו בחינת [[זעיר אנפין]]. | ||
בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן [[חקל תפוחין קדישין]], ו[[עתיקא קדישא]]. | בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן [[חקל תפוחין קדישין]], ו[[עתיקא קדישא]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=1bf42419-9ca6-4a58-8997-56f4ea965814&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA הרבי, בשם אור התורה].</REF> | ||
סעודה שלישית היא זמן מסוגל במיוחד ל[[פנימיות התורה]], מכיון שהיא סעודתו של [[יעקב אבינו]], שהרי הפסוק "והאכלתיך נחלת יעקב אביך"{{הערה|ישעיה נ"ח, י"ד.}} נאמר על סעודה שלישית, ובחינת [[יעקב]] הוא [[תורה]] כמו שכתוב: "וישם עדות ביעקב ו[[תורה]] שם ב[[ישראל]]". | סעודה שלישית היא זמן מסוגל במיוחד ל[[פנימיות התורה]], מכיון שהיא סעודתו של [[יעקב אבינו]], שהרי הפסוק "והאכלתיך נחלת יעקב אביך"{{הערה|ישעיה נ"ח, י"ד.}} נאמר על סעודה שלישית, ובחינת [[יעקב]] הוא [[תורה]] כמו שכתוב: "וישם עדות ביעקב ו[[תורה]] שם ב[[ישראל]]". | ||
מובא ב[[זוהר]], ש[[רבי שמעון בר יוחאי]], כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון ב[[ערב פסח]] שחל להיות ב[[שבת]], עסק [[רשב"י]] ב[[מעשה מרכבה]] ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים ש[[פנימיות התורה]] הוא במקום סעודה שלישית. | מובא ב[[זוהר]], ש[[רבי שמעון בר יוחאי]], כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון ב[[ערב פסח]] שחל להיות ב[[שבת]], עסק [[רשב"י]] ב[[מעשה מרכבה]] ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים ש[[פנימיות התורה]] הוא במקום סעודה שלישית.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31637&hilite=57a92e9a-3710-4970-b8cc-75c7eaddb3c2&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA תורת לוי יצחק]</REF> | ||
== אכילה בסעודה שלישית == | == אכילה בסעודה שלישית == | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ההסבר לכך הוא: על פי [[תורת החסידות]], סעודה זו, הנרמזת בפעם השלישית שכתוב בתורה "היום" - "לא" תמצאוהו בשדה, מכוונת כנגד הזמן [[לעתיד לבוא]], והיא בדרגה הנעלית של [[יום הכיפורים]], ולכן גם הסעודה בה איננה סעודה רגילה, וכמכוון בלשון [[התורה]] - היום - לא. | ההסבר לכך הוא: על פי [[תורת החסידות]], סעודה זו, הנרמזת בפעם השלישית שכתוב בתורה "היום" - "לא" תמצאוהו בשדה, מכוונת כנגד הזמן [[לעתיד לבוא]], והיא בדרגה הנעלית של [[יום הכיפורים]], ולכן גם הסעודה בה איננה סעודה רגילה, וכמכוון בלשון [[התורה]] - היום - לא. | ||
[[הרבי]] ממשיך ואומר כי ידוע שתורתינו הקדושה, שני החלקים שבה - [[פנימיות התורה]] ו[[נגלה שבתורה]], מכוונים זה כנגד זה ולכן לא יתכן שענין זה של על פי [[קבלה]] יהיה קולא כל שהיא על פי ה[[הלכה]]. [[הרבי]] מסביר, ש[[אדמו"ר הזקן]] עצמו פוסק שמי שיש עליו צער לאכול, לא רק שפטור הוא מלאכול, אלא אף כמעט איסור חל עליו לאכול, מפאת [[עונג שבת]]. ואם כן, מי שמאמין באמונה שלימה בתורת [[הקבלה]], ויודע שזורח בזמן זה אור של [[יום הכיפורים]] ושל [[לעתיד לבוא]], וודאי קץ מלאכול, ולכן ענין זה מבואר לכתחילה על פי ה[[הלכה]]. | [[הרבי]] ממשיך ואומר כי ידוע שתורתינו הקדושה, שני החלקים שבה - [[פנימיות התורה]] ו[[נגלה שבתורה]], מכוונים זה כנגד זה ולכן לא יתכן שענין זה של על פי [[קבלה]] יהיה קולא כל שהיא על פי ה[[הלכה]]. [[הרבי]] מסביר, ש[[אדמו"ר הזקן]] עצמו פוסק שמי שיש עליו צער לאכול, לא רק שפטור הוא מלאכול, אלא אף כמעט איסור חל עליו לאכול, מפאת [[עונג שבת]]. ואם כן, מי שמאמין באמונה שלימה בתורת [[הקבלה]], ויודע שזורח בזמן זה אור של [[יום הכיפורים]] ושל [[לעתיד לבוא]], וודאי קץ מלאכול, ולכן ענין זה מבואר לכתחילה על פי ה[[הלכה]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&hilite=cd357c15-188c-4477-99bd-6c3440241fce&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA לקוטי שיחות]</REF> | ||
==סיבת אדמו"רי חב"ד לאי אכילת פת== | ==סיבת אדמו"רי חב"ד לאי אכילת פת== | ||