4,601
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליעזר סילבר''' נולד בשנת [[תרמ"ב]] לאביו הרב בונם צמח, שהיה מגזע היחס מדורי דורות של גאונים וצדיקים בישראל (כפי מפורט בספר "איש ההלכה והמעשה" שיצא לכבודו בשנת [[תש"ז]]). למד בדווינסק אצל הרבנים מאיר שמחה, בעל ה"אור שמח", והרב [[יוסף רוזין]] מ[[רוגצ'וב]]. אחר כך למד בקיבוץ של הגאון הרב [[חיים עוזר]] ב[[וילנא]]] ואצל הרב [[חיים מבריסק]], והיה מפורסם כאחד מגדולי העילויים. | הרב '''אליעזר סילבר''' נולד בשנת [[תרמ"ב]] לאביו הרב בונם צמח, שהיה מגזע היחס מדורי דורות של גאונים וצדיקים בישראל (כפי מפורט בספר "איש ההלכה והמעשה" שיצא לכבודו בשנת [[תש"ז]]). למד בדווינסק אצל הרבנים מאיר שמחה, בעל ה"אור שמח", והרב [[יוסף רוזין]] מ[[רוגצ'וב]]. אחר כך למד בקיבוץ של הגאון הרב [[חיים עוזר]] ב[[וילנא]]] ואצל הרב [[חיים מבריסק]], והיה מפורסם כאחד מגדולי העילויים. | ||
| שורה 7: | שורה 6: | ||
==פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ == | ==פגישתו עם אדמו"ר הריי"צ == | ||
פגישותיו עם [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו הראשון ב[[ארה"ב]] | פגישותיו עם [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] בביקורו הראשון ב[[ארה"ב]] | ||
ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] [[תרפ"ט]] (חמשה ימים לאחר שהגיע הרבי הריי"צ לארה"ב), בא הרב סילבר לאסיפה של רבנים שקרא הרבי הריי"צ למעונו בבית מס' 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי הריי"צ את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]]. | ב[[יום שני]] [[ח"י אלול]] [[תרפ"ט]] (חמשה ימים לאחר שהגיע הרבי הריי"צ לארה"ב), בא הרב סילבר לאסיפה של רבנים שקרא הרבי הריי"צ למעונו בבית מס' 4515 שבשדרה ה-14 ב[[ברוקלין]]. באסיפה זו החל הרבי הריי"צ את פעולתו בחיזוק היהדות בארה"ב, ובאיסוף עזרה עבור יהדות [[רוסיה]] ומוסדות חב"ד ב[[פולין]]. | ||
| שורה 70: | שורה 68: | ||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||
לאחר [[הסתלקות]] כ"ק אדמו"ר הריי"צ היה הרב סילבר בקירוב גדול אל [[הרבי]], ועסק עמו בעניני הכלל. קשרים אלו החלו עוד בחייו של הרבי הריי"צ. כבר בשנת [[תש"ח]] ישנו מכתב של הרבי אליו ב[[אגרות קודש|אגרת]] שכ"ז בה ביקש הרבי את שיתוף הפעולה שלו בענין פעולות [[המרכז לעניני חינוך]] בעיר סינסנטי. כמו כן האריך לבאר שם האם הענין | לאחר [[הסתלקות]] כ"ק אדמו"ר הריי"צ היה הרב סילבר בקירוב גדול אל [[הרבי]], ועסק עמו בעניני הכלל. קשרים אלו החלו עוד בחייו של הרבי הריי"צ. כבר בשנת [[תש"ח]] ישנו מכתב של הרבי אליו ב[[אגרות קודש|אגרת]] שכ"ז בה ביקש הרבי את שיתוף הפעולה שלו בענין פעולות [[המרכז לעניני חינוך]] בעיר סינסנטי. כמו כן האריך לבאר שם האם הענין של ט"ו בשבט הוא מהתורה כמו כל השיעורין שהם הלכה למשה מסיני או מדרבנן, "שהתורה מסרה לחכמים לקבוע זמן ר"ה לאילנות ובקביעותם נעשה מהתורה". והביא כמה דוגמאות וראיות לזה. | ||
ב[[יו"ד שבט]] [[תשי"א]] שלח הרב סילבר את ברכתו לרבי ביחד עם הרב [[ישראל רוזנברג]] (נשיא אגודת הרבנים בארה"ב וקנדה), וזה לשון המברק: "לרגל עלותו על כסא גאוני תבל קדושי חב"ד, אנו מאחלים לכת"ר הצלחה רבה בנשיאותו". | |||
ב[[כ"ג שבט]] [[תשי"ב]] אגרת א'תלא בירך אותו הרבי בהגיעו לשבעים שנה, ובינתיים התפלפל בשולי המכתב בנגלה ובנסתר בענין "בן שבעים לשיבה". | |||
== פעילות משותפת להצלת האדמו"ר מסקולען == | |||
הרב סילבר סיפר לרב שארפשטיין שבאחד הימים קיבל טלפון מהרבי שליט"א בעצמו ובו ביקש ממנו לנסוע לוושינגטון כדי לפעול לשחרור ה[[אדמו"ר מסקולען]], שנאסר ב[[רומניה]] בגלל הפצת יהדות, שחרור יתומים וכיו"ב. הוא ענה לרבי שכבר רבים התעסקו בזה, אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד ארגונים, אך לא עלה בידם לשחרר את האדמו"ר, ובודאי שגם הוא לא יוכל להועיל בזה. אך מכיון שהרבי מבקש יעשה זאת. | |||
ב[[יום שני]] נסע לוושינגטון, וממש בדרך פלא פגש פקיד בכיר שהכיר אותו מסינסנטי, וביקש ממנו שיעזור לו בזה. הוא כתב מיד ל"סטייט דפארטמנט" וביקש שידאגו לשחרור האדמו"ר מסקולען ברומניה. ברגע שה"סטייט דפארטמענט" קיבל את המכתב, שלחו מיד מכתב לשגרירות רומניה בארצות הברית בענין האדמו"ר הכלוא. בדיוק באותו זמן ביקשה ממשלת רומניה מממשלת ארה"ב שברצונה למנות שגריר רומני חדש בארה"ב. כשקיבלה השגרירות הרומנית את המכתב של בקשת השחרור, חשבו שם שהתמנות השגריר החדש תלויה בשחרור הסקולענער, הם עשו מיד מה שעשו ותוך זמן קצר הסקולענער אכן שוחרר. | |||
הרב סילבר היה אורח הכבוד בדינר שהתקיים בניו יורק לטובת "[[מרכז ישיבות תומכי תמימים]]" שהתקיימה ב[[י"ז סיון]] [[תשט"ז]]. | |||
הרב סילבר | |||
== הרבי אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי == | |||
ב | בשנת [[תש"כ]] חל [[י"ב תמוז]] ב[[יום חמישי]]. הרב שארפשטיין נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום שישי]] והרבי אמר לו מיד: שנה זו היא שנת השמונים (להולדת הרבי הריי"צ נ"ע). כשתחזור לסינסנעטי תדאג שיעשו התועדות לכבוד כ"ק מו"ח אדמו"ר, ושהרב סילבר יהיה ראש המדברים בה. הרב סילבר קיבל את ההוראה וערך [[מלוה מלכה]] באותו [[מוצאי שבת]] פ' פנחס ושהוא היה ראש המדברים. | ||
" | |||
בין השאר אמר: "אליהו הנביא נקרא בשלוש שמות. אליהו הנביא, אליהו התשבי, אליהו הגלעדי . . תשבי הוא זה שמשיב בהלכה בכל מקום ששואלים אותו . . נביא הוא שעונה דברי נביאות . . גלעדי הוא גל של אבנים שאף אחד אינו יכול לשנות את דעתו . . בדור שלנו היה זה הרבי הקודם, שלא היבסצקיה ולא הקומוניסטים יכלו לשנות את דעתו . . ובדורנו, הרי זה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א דהיום". | |||
" | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|סילבר אליעזר]] | |||