חינוך: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 273 בתים ,  29 באוקטובר 2015
שורה 17: שורה 17:
בכמה וכמה שיחות של הרבי, הרבי הסביר שהחינוך מתחיל מגיל הכי רך, מאז הלידה ועוד לפני זה.
בכמה וכמה שיחות של הרבי, הרבי הסביר שהחינוך מתחיל מגיל הכי רך, מאז הלידה ועוד לפני זה.


הרבי מזהיר ומעורר פעמים רבות, להיזהר שלא לקבוע בבית תמונות של חיות טמאות - משום שבחיות אלו ״מלובשות״ הקליפות הטמאות, ואסור שהן ייצרו ח״ו את ה״אוירה״ בבית.
ובמיוחד כשמדובר על תמונות וצעצועים לילדים קטנים, שהם מושפעים הרבה יותר, נפשית, מהדברים הסובבים אותם, והדבר משפיע עליהם למשך כל ימי חייהם. כפי שהקפידו תמיד אצל יהודים שיהיו התינוקות (במיוחד) תיכף ללידתם מוקפים בענייני קדושה, בתמונות צדיקים ופסוקי תורה, ״שיר המעלות״ וכדומה, ולשיר להם שירי־ערש של קדושה דווקא, ״די תורה איז די בעסטע סחורה״ וכדומה - כי הדברים שסביב התינוק משפיעים מאד על אופיו לכל חייו, כידוע (ולאחרונה ״גילו״ זאת גם החוקרים ה״מדעיים״).


ראה בקישור הבא:
 
http://abc770.org/article/node/2866
כידוע מנהג ישראל מדורי דורות לתלות ״שיר המעלות״ בחדרו של הילד —
תיכף משנולד, וכמו כן נהגו נשי ישראל לשיר לילדיהם ״שיר ערש״ שתוכנו — ״כי
טוב סחרה מכל סחורה״ (״די תורה איז די בעסטע סחורה״), וזאת — לפני שידע
חנער להבחין בין טוב לרע כוי, לפני שמתחיל לדבר, תימק שנולד זח עתה. והרי ידוע
מ״ש חרשב׳׳א עד כמה צריכים לחזחר ולהקפיד על מנהג נשים זקנות בישראל).
(התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1217)
 
 
 
כידוע המנהג הפשוט אצל נשי ישראל לשיר לילדים שבתוך העריסה שיר-ערש שתוכנו אודות ה'רבי' שמלמד לתלמידיו 'קמץ אל"ף א', ומובן שאין זה באקראי בעלמא, אלא כך נתפשט ונתקבל אצל נשי ובנות ישראל בדורות שלפני זה, בכל המקומות מעבר לים ששימשו 'מרכזים' לתורה ויהדות ויראת-שמים - לפי שדרך הלימוד עם ילדי ישראל היתה באופן שהיו לומדים 'קמץ אל"ף א', וטעם הדבר - לפי ש'קמץ אל"ף א' קשור עם האות אל"ף דתיבת 'אנוכי'.
 
('התוועדויות' תשמ"ב כרך ד' עמ' 2124)


== ראו עוד ==
== ראו עוד ==
300

עריכות