מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
←אופייה ושרשה
כתית למאור (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
אופי הבקשה והצפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן הוא לא יסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא יחזור עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ובימי החול מוסיפים גם בברכות האמצעיות על קיבוץ הגלויות ובנין ירושלים וכו', ועד לבקשה ש"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח . .", ומדייק החיד"א שהטעם לזה שאכן ה' יצמיח אותה היא (כפי שאומרים בהמשך הברכה:) "כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''" - שאין רגע ביום שהוא לא מקווה ומצפה לישועה{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}.}}. | אופי הבקשה והצפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן הוא לא יסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא יחזור עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ובימי החול מוסיפים גם בברכות האמצעיות על קיבוץ הגלויות ובנין ירושלים וכו', ועד לבקשה ש"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח . .", ומדייק החיד"א שהטעם לזה שאכן ה' יצמיח אותה היא (כפי שאומרים בהמשך הברכה:) "כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''" - שאין רגע ביום שהוא לא מקווה ומצפה לישועה{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}.}}. | ||
חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש בכל רגע את חורבנו של בית המקדש, וכמאמר חז"ל הידוע{{הערה|ירושלמי יומא פ"א הלכה א. וכביאור ה[[רוגוצ'ובר]] - | חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש בכל רגע את חורבנו של בית המקדש, וכמאמר חז"ל הידוע{{הערה|1=ירושלמי יומא פ"א הלכה א. וכביאור ה[[רוגוצ'ובר]] - ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7039&st=&pgnum=146&hilite= מפענח צפונות].}}: "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו", דהיינו, שחורבן הבית הוא דבר שפעולתו הינה מחודשת בכל רגע, שלא שחרב לפני מאות שנים, אלא שבכל רגע ורגע שאינו נבנה, הרי ברגע זה הוא חרב מחדש.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16044&st=&pgnum=67 יב תמוז תשמ"ד (לג-ד)].}}. | ||
כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות שהקב"ה הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד.}}. | כמו כן, הוא איננו משלים עמה, מכיון שהוא לא מוכן להבין ולקבל כל הסברה על מעלות ההמצאות בגולה, מכיון שבהיות שהקב"ה הינו 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר, ממילא שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות לא יתקבל, כיון שה' יכל 'להסתדר' בלעדיו. וזה מביא אותו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|1=שיחת [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15982&st=&pgnum=296 הושענה רבה תשמ"ד].}}. | ||
הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה שהקב"ה נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[המגיד ממזריטש]]{{מקור}} שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב {{הערה|ראה הקדמה לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}). | הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתו, שאין זה שהקב"ה נטשנו, אלא שעניין הגלות הוא להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר, ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[המגיד ממזריטש]]{{מקור}} שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב {{הערה|ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaam/ner/1/2b.htm הקדמה] לספר נר מצוה ותורה אור ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}). | ||
לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}} | לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}} | ||