7,240
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←אופייה ושרשה: לא כל דבר צריך מקור... (-;... אבל אפשר להביא...., עריכה, הרחבה) |
|||
שורה 13: | שורה 13: | ||
==אופייה ושרשה== | ==אופייה ושרשה== | ||
אופי הבקשה והצפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן | אופי הבקשה והצפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן הוא לא יסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא יחזור עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים", ובימי החול מוסיפים גם בברכות האמצעיות על קיבוץ הגלויות ובנין ירושלים וכו', ועד לבקשה ש"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח . .", ומדייק החיד"א שהטעם לזה שאכן ה' יצמיח אותה היא (כפי שאומרים בהמשך הברכה:) "כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''" - שאין רגע ביום שהוא לא מקווה ומצפה לישועה.{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}} | ||
חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש את חורבן הגלות בכל רגע כידוע פתגם חז"ל{{הערה|ירושלמי יומא כ"א הלכה א}} "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו" (כביאור ה[[רוגצאבי]] שחורבן הבית הוא דבר שנמשך, לא שחרב לפני שנים אלא כל רגע ורגע שאינו נבנה הרי זה ברגע זה חרב מחדש){{הערה|שיחת יב תמוז תשמ"ד.}} כמו כן אינו חש ומבין שום מעלה בגלות והוא אינו מבין את הצורך שבו (משום שבידעו שהקב"ה הוא 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר ממילא אינו יכול לקבל שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות) וזה מביאו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד.}} | חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש את חורבן הגלות בכל רגע כידוע פתגם חז"ל{{הערה|ירושלמי יומא כ"א הלכה א}} "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו" (כביאור ה[[רוגצאבי]] שחורבן הבית הוא דבר שנמשך, לא שחרב לפני שנים אלא כל רגע ורגע שאינו נבנה הרי זה ברגע זה חרב מחדש){{הערה|שיחת יב תמוז תשמ"ד.}} כמו כן אינו חש ומבין שום מעלה בגלות והוא אינו מבין את הצורך שבו (משום שבידעו שהקב"ה הוא 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר ממילא אינו יכול לקבל שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות) וזה מביאו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד.}} |