ציפייה לגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2 בתים ,  16 באוקטובר 2015
מ
שורה 10: שורה 10:
הרמב"ם מונה כאחד מיסוד הדת להאמין ב[[ביאת המשיח]] ולמרות ששאר היסודות אינם דברים התלויים ברגש הלב אלא בדעות ואמונה בנוגע לביאת המשיח כותב הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' -  לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}
הרמב"ם מונה כאחד מיסוד הדת להאמין ב[[ביאת המשיח]] ולמרות ששאר היסודות אינם דברים התלויים ברגש הלב אלא בדעות ואמונה בנוגע לביאת המשיח כותב הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן=וכל מי שאינו מאמין בו '''או מי שאינו מחכה לביאתו''' -  לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבינו.|מקור=[[משנה תורה]] הלכות מלכים פרק יא הלכה א.}}


בין פרשני הרמב"ם קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הצפייה כפי שמופיעה ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לצפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בן בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו מדברי הגמרא{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה רש"י שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהצפייה תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש שמפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה|גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - ולפי דבריהם יש מפרשים את גדר החיוב שהוא כהוכחה לאמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא אייר תשמ"ט ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות תשמ"ט חלק ג עמוד 139]).}}. ויש שרוצים לפרש שחיוב הצפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.
בין פרשני הרמב"ם קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הצפייה כפי שמופיעה ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לצפייה ברגש הלב ממש אלא ידיעה שלא נקצב זמן וביכולתו לבא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר') והוא לפי שמשלא נקצב זמן לביאתו בהכרח שביאתו ראויה בן בזמן קרוב והן בזמן רחוק.{{הערה|בית אלקים למבי"ט [http://www.daat.ac.il/daat/vl/betelo/betelo17.pdf שער היסודות פרק חמישים]}}ומקורו מדברי הגמרא{{הערה|סנהדרין צז, ב}}: "תפח רוחן של מחשבי קיצין", לפי שחשבונות אלו מקציבים זמן לביאתו ושוב אינו מאמין שיבוא קודם לזמן זה.{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם שם וב'בית אלקים' שם. (ראה רש"י שם ביאור אחר)}} ויש המוסיפים על כך שהצפייה תוכנה בטחון בה' שיבוא ברגע זה.{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש שמפרשים שהחיוב הוא רגש הלב ממש{{הערה|1=גם בכמה שיחות של הרבי משמע כך ראה לדוגמא: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14951&st=&pgnum=148 ליקוטי שיחות חלק כ"ח עמוד 163].}} - ולפי דבריהם יש מפרשים את גדר החיוב שהוא כהוכחה לאמונה, שאם הוא באמת מאמין בגאולה ובפרטיה ודאי שיחכה לה.{{הערה|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא אייר תשמ"ט ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות תשמ"ט חלק ג עמוד 139]).}}. ויש שרוצים לפרש שחיוב הצפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ישראל יוסף ציפריס ב'קובץ דברי תורה' (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) '''ועוד'''.}}.


==אופייה ושרשה==
==אופייה ושרשה==
5,403

עריכות