ציפייה לגאולה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 651 בתים ,  11 באוקטובר 2015
שורה 12: שורה 12:
בין פרשני הרמב"ם קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הצפייה כפי שמופיעה ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לצפייה ברגש הלב ממש כי אם בטחון שיכול לבוא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר').{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש שרוצים לפרש שהכוונה לרגש הלב ממש והרגש הוא הוכחה לאמונתו שהמאמין וודאי שיצפה{{הערה|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא אייר תשמ"ט ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות תשמ"ט חלק ג עמוד 139]).}} {{הבהרה|חסר עדיין ויש להוסיף בזה..}} ויש שרוצים לפרש שחיוב הצפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ראה קובץ דברי תורה (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) ועוד.}}
בין פרשני הרמב"ם קיימים כמה אופנים לבאר את חיוב הצפייה כפי שמופיעה ברמב"ם כחלק מיסוד בדת. יש המבארים שאין הכוונה לצפייה ברגש הלב ממש כי אם בטחון שיכול לבוא בכל רגע (וכלשונו בפירוש המשניות{{הערה|סנהדרין פרק י 'היסוד השנים עשר'}} 'ואל יחשוב שיתאחר').{{הערה|1= שו"ת אגרות משה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=922&pgnum=60 אורח חיים חלק ה' סי' ח] וראה [http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug7.pdf קובץ גאולה ומשיח חלק ז עמוד 28 ואילך].}} ויש שרוצים לפרש שהכוונה לרגש הלב ממש והרגש הוא הוכחה לאמונתו שהמאמין וודאי שיצפה{{הערה|1=ראה בדברי הר"א שפירא בעת ביקור אצל הרבי יא אייר תשמ"ט ([http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\49\3\B0139.tif&ilIF=G&ilSC=30 התוועדויות תשמ"ט חלק ג עמוד 139]).}} {{הבהרה|חסר עדיין ויש להוסיף בזה..}} ויש שרוצים לפרש שחיוב הצפייה הוא החיוב להתבונן וללמוד אודות פרטי הגאולה ומעלותיה.{{הערה|ראה קובץ דברי תורה (ברוקלין תשנ"ב) עמוד רנז. (מובא בקישורים חיצוניים) ועוד.}}


==אופי הצפייה והבקשה==
==אופייה ושרשה==
הבקשה והצפייה לגאולה הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. הוא אינו מסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא חוזר עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'". בתפילה עצמה הוא מבקש זאת כמה פעמים בכמה אופנים{{מקור|אינו בלקו"ש חלק כ}} ובבקשה עצמה הוא אומר "כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''" - אין רגע ביום שהוא אינו מקווה ומצפה לישועה.{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}}
אופי הבקשה והצפייה המתבקשת הינה רגש שחודר וממלא את כל אישיות האדם וכל פרט ופרט מחייו. שלכן אינו מסתפק בבקשה חד פעמית באחת מתפילות היום אלא הוא חוזר עליה בכל תפילה ותפילה שוב - "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'". בתפילה עצמה הוא מבקש זאת כמה פעמים בכמה אופנים{{מקור|אינו בלקו"ש חלק כ}} ובנוסח הבקשה הוא אומר "כי לישועתך קיוונו '''כל היום'''" - אין רגע ביום שהוא אינו מקווה ומצפה לישועה.{{הערה|{{קישור אוצר 770|174|459|B|לקוטי שיחות כרך כ' בראשית|הרבי}}}}


אופי הבקשה החוסר מרגוע נובע מתוך אי השלמה עם הגלות. והוא מפני שחש את חורבן הגלות בכל רגע כידוע פתגם חז"ל{{הערה|ירושלמי יומא כ"א הלכה א}} "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו" (כביאור ה[[רוגצאבי]] שחורבן הבית הוא דבר שנמשך, לא שחרב לפני שנים אלא כל רגע ורגע שאינו נבנה הרי זה ברגע זה חרב מחדש){{הערה|שיחת יב תמוז תשמ"ד}} כמו כן אינו חש את מעלת הגלות והוא אינו מבין את הצורך שבו שזה מביאו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד}}
חוסר מרגוע זה נובע מתוך אי השלמה עם מצב הגלות. והוא מפני שחש את חורבן הגלות בכל רגע כידוע פתגם חז"ל{{הערה|ירושלמי יומא כ"א הלכה א}} "מי שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו חרב בימיו" (כביאור ה[[רוגצאבי]] שחורבן הבית הוא דבר שנמשך, לא שחרב לפני שנים אלא כל רגע ורגע שאינו נבנה הרי זה ברגע זה חרב מחדש){{הערה|שיחת יב תמוז תשמ"ד.}} כמו כן אינו חש ומבין שום מעלה בגלות והוא אינו מבין את הצורך שבו (משום שבידעו שהקב"ה הוא 'כל יכול' ואינו מוכרח בשום דבר ממילא אינו יכול לקבל שום הסבר שיכריח את נחיצותה של הגלות) וזה מביאו לזעוק "לישועתך קיוונו כל היום"{{הערה|שיחת הושענה רבה תשמ"ד.}}
 
ההכרה בכך שכל עניינה של הגלות היא רק העלם והסתר שמטרתה להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר היא המביאה את האדם לצפות לגאולה ולבקשה (כמשל [[המגיד ממזריטש]] שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה).
הצפייה לגאולה מיוסדת על כך שהאדם מכיר בהסתר ובמטרתה שהיא אינה נטישה של הקב"ה אלא שעניינה להביא את האדם לעבודה עמוקה יותר ולכן בהיותו בגלות הוא אינו מוותר ונמצא תמיד בתנועת נפש של צפייה וחיפוש אחרי האור. (כמשלו של [[המגיד ממזריטש]]{{מקור}} שגלות השכינה היא על דרך אב המסתתר מבניו בכדי שיחפשו במרץ וביגיעה שהבנים בהרגשתם שהאב אינו מסתתר מהם באמת הרי זה מוסיף מרץ וחיפוש אחר האב {{הערה|ראה הקדמה לספר דרך חיים ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}).
לעומת חוסר הצפייה לגאולה הנובעת מגודל ההסתר עד שאינו מרגיש שיש כלל הסתר וממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, ולפעמים חוסר הרגשה  מעומק חושך הגלות שהוא מתייאש מלחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט}}
לעומת זאת כאשר אינו מרגיש שיש כלל הסתר (ורואה את המצב כטבעי) ממילא אינו חש שיש לחפש מטרה בהסתר, או אם כתוצאה מעומק חושך הגלות הוא מתייאש מלמצוא (וזה כאילו מכיר בהסתר אלא שאינו רואה בו מטרה) שמפסיק לחפש. זהו פירוש הפסוק "ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא"(דברים לא, יח.) שהסתר הגלות גדול כל כך עד שהאדם אינו מחכה לגאולה מפני שאינו חש אפילו את ריחוקו{{הערה|פעמים הוא מחוסרון בדעת - שאינו מרגיש כלל שישנו הסתר ומקבל את מצב העולם בטבעיות ושאננות. פעמים שהוא מצד חושך הגלות הוא מתייאש ח"ו מהגאולה ומפסיק לבקש (שם בשיחה).}}{{הערה|שיחת ט"ו בשבט תשל"ט.}}


==מעלתה והשפעתה==
==מעלתה והשפעתה==
5,403

עריכות