מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
←מהותו של יום ועבודתו
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==מהותו של יום ועבודתו== | ==מהותו של יום ועבודתו== | ||
עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה | עניינו של ערב יום הכיפורים הוא הכנה והתחלה של כל העניינים שביום הכיפורים עצמו ובעבודה ביום זה אפשר לפעול את העניינים שנפעלים ביום הכיפורים. | ||
עניין זה מתבטא בכך שהאכילה ושתייה שביום זה הוא הוא הכשרה שעל ידו נפעל העבודה של יום הכיפורים, עד שאמרו חז"ל שהוא עצמו נחשב לתענית 'כל האוכל..כאילו התענה'. ובעומק יותר על פי המבואר בקבלה{{הערה|עץ חיים שער יום הכיפורים פרק א, סידור האריז"ל ושער הכוונות.}} צום יום כיפור עניינו 'סוד אכילה ושתייה פנימית' - שביום זה האכילה היא לפנימיות הלב והנשמה, שזה עניין 'להחיותם ברעב' שעל ידי העינוי יש מאכל לפנימית הלב.{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים יד, ב.}} אמנם אכילה זו (הפנימית) היא דווקא על ידי האכילה שבערב יום הכיפורים הקודם לה, ודווקא כשה'אכילה חיצונית' לחיצונית הלב היא בשלימות אז אפשר שיהיה האכילה פנימית.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 313.}} ויוצא שבתוכנה תחילת המשכת ה'חיות' ('להחיותם ברעב') שביום כיפור הוא בערב היום על ידי האכילה. | |||
אולם ישנו מעלה בערב יום הכיפורים אפילו על יום הכיפורים עצמו ובכמה פרטים ועניינים: | |||
ועוד, העינוי והאכילה שביום הכיפורים | :שהעבודה היא באכילה '''גשמית''' (ובזה כמה פרטים:) | ||
'''א.''' שהגילויים של יום הכיפורים (גילוי היחידה) נמשך בגשמיות העולם (שעניינו בעבודת האדם שלא רק "שכל מעשיך לשם שמים" אלא "בכל דרכך דעהו").{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 564.}} '''ב.''' ההמשכה שעל ידי אכילה גשמית הוא ממקום גבוה יותר{{הערה|ועל דרך המעלה שב[[פורים]] שהיא באכילה גשמית על יום הכיפורים (תורה אור מגילת אסתר צה, ד ועוד).}} מעבודה ברוחנית.{{הערה|שם=כט}} '''ג.''' מצד '[[עבודת הבירורים]]' שבאכילה גשמית שמברר ומגלה הניצוצות שבמאכל ששורשם ממקום גבוה ביותר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כד עמוד 573.}} | |||
'''ד.''' אחד הנקודות שבה מתגלה המעלה של יום הכיפורים הוא, שביום זה נוגע ביותר הפעולה הגשמית יותר מהפעולות הרוחניות (שלכן עיקר המצווה ביום כיפור הוא עינוי הגוף - אי אכילה אי שתיה וכן הלאה - אף שישנו אופן שעינוי זה מפריע ומחליש את העבודה הרוחנית..) והסיבה לזה הוא: לפי שביום כיפור מתגלה דרגת [[יחידה]] שבנפש, שהתגלותה חודרת בכל הדרגות הנפש ועד שנרגשת ומתבטאת בעיקר בדרגות הנמוכות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14952&st=&pgnum=539 לקוטי שיחות חלק כט עמוד 524 (באידיש)] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=415 מתורגם]).}} | |||
עניין זה מתבטא גם בערב יום כיפור במצוות האכילה לפי שהטעם הפשוט למצוות האכילה (והוא טעם עיקרי) הוא בכדי "שתוכלו להתענות..שלא יזיק להם העינוי".{{הערה|שולחן ערוך רבינו תחילת סימן תר"ד.}} כלומר על אף שכל יהודי חש ומרגיש תענוג באי האכילה ביום הכיפור להיותה רצון ה' (ואכילה רוחנית) למרות זאת דואגת התורה להרגשתו הגשמית (מצד גופו) שגם 'מצידה' יהיה נקל יותר לקיים המצווה ולכן מצווה התורה לאכול. (דבר זה ממחיש את התגלות ה'יחידה' במצוות שבערב יום כיפור שלכן נוגע מאוד מצב הגוף ושייכותה שלה לתורה ומצוות).{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330 ואילך.}} | |||
ועוד מעלה מצד '''עבודת האדם''', על פי הידוע שבגילוי של יום הכיפורים אינו נוגע כל כך עבודת האדם (לפי שעניין התשובה הוא רק להסיר המונעים לגילוי של "עיצומו של יום"{{הערה|ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14927&st=&pgnum=151 ליקוטי שיחות חלק ד עמוד 1149].}}) אמנם בערב יום כיפור ישנו עניין זה מצד (עבודת) האדם. שכל ענייני היום - תשיעי ועשירי, כולל העניין של "עיצומו של יום מכפר"{{הערה|רמב"ם הלכות תשובה א, ג.}} נפעלים על ידי האכילה, לכן אמרו: "כל האוכל...כאילו '''התענה תשיעי ועשירי'''".{{הערה|שם=כט|לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 318-9.}} | |||
ומעלת ה''התחלה'', העינוי והאכילה שביום הכיפורים (שגם בו ישנו אכילה של פנימיות הלב) והעינוי והאכילה שבערב היום (שגם בו ישנו עינוי - "כאילו התענה") הוא חיבור הופכים (שעניינם בעבודת האדם חיבור סור מרע ועשה טוב לנקודה אחת) שהיא תוצאה של גילי היחידה שבה נמצאים כל ענייני העבודה והנפש בבחינת 'נקודה' ו"תחילת" החיבור הוא בערב יום כיפור עוד לפני התקדש היום.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כט עמוד 330.}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||