1,282
עריכות
מ
הגהה
מ (הגהה) |
מ (הגהה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי | רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (או אלאשׂבילי, כלומר בן העיר סביליה; בקיצור ריטב"א; ה' אלפים י' - צ') היה מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות ובמיוחד מגדולי רבני ספרד הראשונים היה תלמידם של הרא"ה והרשב"א. | ||
רבי יום טוב נולד בשנת ה'י | == תולדות חייו == | ||
רבי יום טוב נולד בשנת ה'י בעיר סביליה לאביו רבי אברהם אשבילי. | |||
=== רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו === | === רבותיו, גדלותו, דרך לימודו והנהגתו === | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. בחיי רבותיו הרשב"א והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם. | למד תורה בברצלונה אצל הרא"ה (ר' אהרון הלוי), רבו המובהק שאותו הרבה להזכיר בהערצה, וכן אצל הרשב"א (ר' שלמה בן אדרת). עוד בחיי רבותיו נודע כתלמיד חכם מובהק ומורה הוראה. ב-1280 שימש כדיין בקהילת סרגוסה. כשנתיים לפני היוולדו כבשו הנוצרים את העיר סיביליה מידי המוסלמים ובכל תקופת חייו הייתה ליהודים תקופה שקטה. בחיי רבותיו הרשב"א והרא"ה פנו אליו בני דורו בשאלותיהם הרבות, שכן מספר פעמים הוא מזכיר את הרשב"א והרא"ה. חלק מתשובותיו ענה לאחר פטירתם. | ||
מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה"{{הערת שוליים|שו"ת הריטב"א.}} | מלבד אנשים פרטיים פנו אליו בשאלות גם בתי הדין של המחוזות והערים השונות. רבני דורו כינו את בית דינו "בית דין הגדול והיפה"{{הערת שוליים|שו"ת הריטב"א מ"ג.}}. הריטב"א הקדיש מזמנו ללמודי פילוספיה בפרט "מורה נבוכים" לרמב"ם והשווה את תרגומיו למקורו הערבי. נוסף למורה נבוכים עסק גם בספרי הגות של חכמי פרובנס- רבי שמואל אבן תבון, רבי גרשום בן שלמה, ורבי יעקב אנטולי. | ||
ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד,בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. | ידוע ומפורסם כראשון חריף, אשר דבריו נהירים וברורים ללומד,בחידושיו על התלמוד ניכרת השפעתם של הרמב"ן והרי"ף מחד, ומאידך גיסא דברי בעלי התוספות (לאו דווקא התוספות המודפסים כיום) כאשר הוא כותב תוספות סתם כוונתו בדרך כלל לתוספות רבינו פרץ. כמו כן מביא הרבה מפסיקות מורו ורבו הרא"ה ושיטות ראשונים תלמידי הרמב"ן כדוגמת הרשב"א. | ||
| שורה 22: | שורה 23: | ||
* | ספריו | ||
*חידושי הריטב"א - הריטב"א חיבר פירוש על רוב מסכתות התלמוד, פורסמו בדפוס חידושיו לכ-20 מסכתות. רוב חיבוריו עוסקים בהלכות הנוגעות | |||
*למעשה ולא על מסכתות מסדר זרעים, קדשים וטהרות. | |||
*פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן | *פירוש על הלכות נדרים לרמב"ן | ||
* | *הלכות ברכות | ||
* | *שאלות ותשובות (ירושלים תשי"ט) | ||
* | *ספר הזיכרון - להגנת מורה נבוכים מפני השגות הרמב"ן | ||
* פירוש | *פירוש הגדה של פסח | ||
* פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד | *פירוש על הלכות הרי"ף בכתב יד | ||
* | *ספר הדרשות- אבד | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||