הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
==התפתחות ההגדה==
==התפתחות ההגדה==


כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'ליקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)).  
כאמור, לראשונה הופיעה ההגדה בשנת תש"ו, בהוצאה זו הכילה ההגדה ארבעים ושבעה עמודים. גוף ההגדה בא בעמוד הימני וממולו ה'לקוטים'. במרוצת השנים הבאות, הוסיף הרבי פיסקאות נוספות ליצירתו (כארבעים קטעים חדשים). הם לא נעשו בפעם אחת אלא לפחות בשלשה שלבים נוספים כאשר מדי כמה שנים צורפו להגדה עוד כמה קטעים. אך הם לא שולבו יחדיו, אלא בסוף ההגדה באו ההוספות החדשות (גם לאלו שאינם אספנים ניתנה האפשרות לעקוב אחר שלבי התפתחות הפיסקאות הללו וזאת דרך '[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]'. בהוספות לחלק אורח חיים (כרך ג-ד) באו כמות שהן כל המהדורות (עמ' נה - סז, ב)).  


רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה.  
רק בשנת [[תשל"ג]] - עשרים ושבע שנים אחר הופעתה הראשונה - הוציא ה'[[ועד להפצת שיחות]]' את ההגדה כאשר כל הפיסקאות שולבו יחדיו, והפעם הם באו בשולי ההגדה. מובן שבעקבות כך שונו מספרי העמודים ואף הרבי בהערותיו החל לציין למהדורה החדשה.  
שורה 30: שורה 30:
==שמה של ההגדה==
==שמה של ההגדה==


"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת ליקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'ליקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'ליקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.  
"לקוטי טעמים ומנהגים" - לכאורה השם, המבטא מלאכת לקוט גרידא, לא הולם יצירה כה יצירתית. אך כמדומה שהמושג 'לקוט', בהקשר לספר זה ושכמותו, נועד לאפיין את מהותה של היצירה. 'לקוט' לא במובן של איסוף, אלא - של זיקוק וניפוי כל החומר העצום הקיים על ההגדה, ובכלל זה החידושים של 'המלקט' עצמו, ובחירת העילית שבעילית בסגנון צח חד ובהיר שיסביר פנים לקורא. ה'לקט' מתבטא בכל פרט שבהגדה, גם כאשר 'המלקט' בחר פירוש מסוים ממפרשי ההגדה, הוא 'מלקטו' ומגיש מתוכו רק את נקודת התמצית ההולמת את המטרה שהציב לעצמו ביצירתו. כך שבעצם אין לך יצירה גדולה מזו - מלאכת השפעת רב לתלמיד.  
   
   
==מרכיבי ההגדה==
==מרכיבי ההגדה==


כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי ליקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.
כאשר אנו אומרים 'הגדה של פסח' אנו מתכוונים לשני חלקים: א) גופה של ההגדה וקריאתה. ב) קיום המצוות ומנהגי [[ליל הסדר]]. וכאשר מדובר בהגדה חבדי"ת הרי שכל אחד מחלקים אלו יש בו פן חבד"י - בגופה של ההגדה יש את הנוסח של [[אדמו"ר הזקן]], ובמצוות הלילה יש את פסקיו ומנהגי בית הרב שעברו מדור לדור. לכל ארבעת מרכיבים אלו מצמיד הרבי לקוטים בסיסיים מאירים ומסבירים.


לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.  
לגופה של ההגדה הוא מציע נוסחאות ומקורות יסוד ולצידם לקט פירושים. ואת דיני הסדר הוא מגיש בצורה תמציתית. בשילוב נימוקים, מקורות והגדרות - תוך ציון מרוכז של כל הדעות הקשורות להן.  
שורה 84: שורה 84:
==הוצאות נוספות==
==הוצאות נוספות==
*'''הגדה של פסח ערוכה ומבוארת''' - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*'''הגדה של פסח ערוכה ומבוארת''' - ביאורו של הרבי להגדה ערוך בשפה עממית, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*'''הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]
*'''הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מקורות ומנהגים''' - ההגדה של הרבי בצירוף מנהגים וביאורים, בהוצאת מכון [[היכל מנחם (ירושלים)|היכל מנחם]]


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp טקסט ה'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים'] - באתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/hgshp טקסט ה'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים'] - באתר [[ספריית חב"ד]].
*[http://www.hebrewbooks.org/15781 'הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים'] באתר היברו בוקס.
*[http://www.hebrewbooks.org/15781 'הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים'] באתר היברו בוקס.


[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה: ספרי אדמו"ר שליט"א]]
משתמש אלמוני