הכנות לתקיעות (מנהגים): הבדלים בין גרסאות בדף

הכנות לתקיעות (מנהגים) (עריכה)

גרסה מ־22:18, 17 במרץ 2015

הוסרו 6 בתים , 17 במרץ 2015

מ

החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"הרב"

חזותיקוד ויקי

שיע בוט

בוטים, מפעילי מערכת

10,852

עריכות

@@ שורה 80: / שורה 80: @@
 ====אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]====
-ביום ראש השנה [[תרצ"ז]] אמר הריי"צ ההפטרה, המזמור, הברכות והפסוקים לפני תקיעת שופר כדרכו, הכל בצעקות מקירות הלב<ref>ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי"ד, [[אגרות קודש]] מוהריי"צ, ד, עמ' 7.</ref>.
+ביום ראש השנה [[תרצ"ז]] אמר הריי"צ ההפטרה, המזמור, הברכות והפסוקים לפני תקיעת שופר כדרכו, הכל בצעקות מקירות הלב<ref>ממכתב הרב ר"י פייגין הי"ד, [[אגרות קודש]] מוהריי"צ, ד, עמ' 7.</ref>.
 ====אצל [[הרבי]]====
@@ שורה 90: / שורה 90: @@
 אמירת הפסוקים שלפני התקיעות ושלאחר התקיעות אצל [[הרש"ב]] היו בניגון מיוחד. בפסוק "קולי שמעה" היה אומר: "כחסדך ה'", ומפסיק, ואחר־כך ממשיך "כמשפטיך חייני".. פעם אחת קרה שבפסוק "ערוב עבדך" וגו', אחרי המלים "ערוב עבדך לטוב" אמר: "איי געוואלד - אל יעשקוני זדים"<ref>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 28.</ref>.
-בר"ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק "מן המיצר" במקום עָנָנָי (בע' ונ' קמוצות) אמר עֵנֵני (בע' ונ' צרויות)<ref>ממכתב הרה"ח [[יחזקאל פייגין]] הי"ד, [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.</ref>.
+בר"ה [[תרצ"ט]] בעת התקיעות, אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] את המזמורים והפסוקים שלפני התקיעות (דבר פלא היה, אשר בפסוק "מן המיצר" במקום עָנָנָי (בע' ונ' קמוצות) אמר עֵנֵני (בע' ונ' צרויות)<ref>ממכתב הרב [[יחזקאל פייגין]] הי"ד, [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.</ref>.
 בפסוקים שקודם תקיעת־שופר, במלים "ענני במרחב" היה אדמו"ר אומר 'בַּמרחָב'' בבי"ת דגושה ובחי"ת קמוצה{{הערת שוליים|כפי שהוא במחזור ובסידור תורה־אור, ולא כבתהלים ובשאר סידורים שהבי"ת רפויה והחי"ת פתוחה כך גם מובא בספר המאמרים [[תרצ"ז]], עמ' 153: {{ציטוטון|תיבת 'מרחב' האמורה בפסוק זה, לפי ספרי הדקדוק היא מנוקדת בָּמרחב, ועל־פי הקבלה המקובלת צריכים לומר בַּמרחב.}}}}