מלך המשיח: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 1,467 בתים ,  31 בדצמבר 2014
שורה 157: שורה 157:
הרבי מבאר - שטעמו של הרמב"ם הוא שמכיוון שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא עיקר בדת.{{הערה|שם=חי1|{{קישור אוצר 770|99|280|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}}}}
הרבי מבאר - שטעמו של הרמב"ם הוא שמכיוון שביאת המשיח אינו רק יעוד טוב שייעדו ה' לבוא לעם ישראל, אלא הוא גדר בנצחיות התורה (שעתידה להתקיים בשלמותה) לכן הוא עיקר בדת.{{הערה|שם=חי1|{{קישור אוצר 770|99|280|B|לקוטי שיחות כרך י"ח במדבר}}}}
====שיטת רבי הלל====
====שיטת רבי הלל====
טענתם של החולקים הוא מהשיטה המובאת בגמרא{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37969&st=&pgnum=208 סנהדרין צט, א]}} שר' הלל אמר "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" ומפרש רש"י: "אלא הקב"ה ימלוך בעצמו ויגאלם לבדו". {{הערה|1=ביאור נוסף יש (ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14764&st=&pgnum=172 חידושי יד רמ"ה בגמ' שם]) שכוונתו היתה לכל עניין הגאולה שלא יזכו בה כלל.}} ואף שאין ההלכה כמותו שחלקו עליו חכמים והסובר כן היום הוא כופר אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה איך קראו לחולק על זה תואר 'רבי' {{הערה|טענתם היא שב'פרט' מדברי תורה שייך שיהיה מחלוקת, אמנם בדבר שעליו 'מיוסדת' התורה (שבנפול היסוד יפול הבנין) לא שייך מחלוקת.}}
טענתם של החולקים הוא מהשיטה של רבי הלל המובאת לעיל  ש"אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה" ואף שאין ההלכה כמותו שחלקו עליו והסובר כן היום הוא כופר כדברי הרמב"ם, אמנם אם האמונה במשיח הוא עיקר התורה והחולק עליה דינו כ"כופר" איך צטטו את החולק על זה ובתואר 'רבי'.


ישנם המתרצים ומבארים דברי רבי הלל שלא כדברי רש"י שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא בזכות ישראל לפי שרב הלל טען שישראל אבדו זכויותיהם בזמן המלך חזקיהו. והוא יבוא רק מצד שיגיע זמן הגאולה.{{הערה|שם=אבארבנל}} וישנם המתרצים גם לפירושו של רש"י שאף שטעותו הייתה בעיקרי הדת לא היה לו דין כופר שמכיוון שטעותו נבעה מלימוד הפסוקים (שלמד שהם כבר התקיימו במלך חזקיהו ולכן אין משיח יותר, או שהבין שגרם החטא{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/8/3/119.htm לקוטי שיחות חלק לד עמוד 119 ובהערה 42] וראה שם בפנים שביאור זה מתרץ רק את אי היותו כופר מצד הנבואה של הנביאים או מעדות התורה אבל מצד זה שביאת המשיח הוא גדר במצוה (כנ"ל בפנים) לא שייך שינוי כלל (וצ"ע)}}) הרי הוא אנוס ואין דינו כ"חולק" על עיקרי האמונה שהוא "כופר".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=109 שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח] וב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 עיקרים בתחילתו] והא עצמו חלק על זה וס"ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין היה כופר הובאו בלקוטי שיחות חלק לד שם הערה 42.}}
ישנם המבארים שגם לפירושים דלעיל שרבי הלל שלל את בוא המשיח, שאף שטעותו הייתה בעיקרי הדת בכל אופן לא היה לו דין כופר מכיוון שטעותו נבעה מתוך דרשת הפסוקים שטעה בדרשתם ממילא אנוס הוא. ואין דינו כ"חולק" על עיקרי האמונה שהוא "כופר".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1375&st=&pgnum=109 שו"ת הרדב"ז חלק ד תשובה א'רנח] וב[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/ikarim/a1-2.htm#1 עיקרים בתחילתו] והעיקרים עצמו חלק על זה וס"ל שאילו היה זה עיקר והוא אינו מאמין בו היה דינו ככופר. ובלקוטי שיחות חלק לד הערה 42 מציין שכמו"כ האומר שמשיח לא יבוא ח"ו מפני שגרם החטא שאינו כופר שהרי אינו חולק על הנבואה אמנם מצד גדר המצווה שבמשיח כופר הוא עיין שם.}}
ביאור נוסף יש בדברי רבי הלל שבימי חזקיהו יצאו ישראל ידי חובת התענוגים הגשמיים של ימות המשיח ואין צורך בו. וממילא מיד ביציאת בני ישראל מהגלות יחיו המתים ו"כבוד ה' יראה עליהם".{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14458&st=&pgnum=167 חידושי הר"ן סנהדרין שם]. הובא בלקוטי שיחות שם. (ואינו כביאור המובא לעיל בהערה (בשם יד רמ"ה) ששם הוא לשלילה וכאן לחיוב).)}}
 
אמנם לפי המבארים דברי רבי הלל שלא עלתה על דעתו שאין 'משיח' כי אם שמשיח שעתיד לבוא, לא יבוא ב'זכות' ישראל שאבדו זכויותיהם בזמן חזקיהו כמובא לעיל אין כלל ראיה או קושיה מדבריו.{{הערה|שם=אבארבנל}}


האמונה בביאת המשיח אינה נמנית עם המצוות לפי שהיא מצווה כללית שעניינה קיום כל המצוות בשלימות{{הערה|שם=חי1}}{{הבהרה|יש בזה גם בברבנאל מצוין בלקו"ש שםוכן בלקו"ש חלק לד עיין שם גם בהתוועדוית תשמח חד עמוד 32 בהערה}}
האמונה בביאת המשיח אינה נמנית עם המצוות לפי שהיא מצווה כללית שעניינה קיום כל המצוות בשלימות{{הערה|שם=חי1}}{{הבהרה|יש בזה גם בברבנאל מצוין בלקו"ש שםוכן בלקו"ש חלק לד עיין שם גם בהתוועדוית תשמח חד עמוד 32 בהערה}}
5,403

עריכות