1,664
עריכות
סדר כללי הגיוני
(תמונה) |
(סדר כללי הגיוני) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, סוריה ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ונביא והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני השואה. | בליל [[שמחת תורה]] בשנת [[ת"ש]] ברח מהנאצים ובמשך ארבע שנים הטלטל שהגיע ל[[ארץ ישראל]]. לאחר בריחתו מבעלז עבר דרך המקומות; סקאהל, פרימישלן, ויז'ניץ, גטו בוכניא, בודפשט, רומניה, בולגריה, יון, תורכיה, סוריה ולבנון, עד שביום [[ט' בשבט]] [[תש"ד]] הגיע לארץ. להצלתו דאגו גדולי ישראל רבים, ביניהם גם [[אדמו"ר הריי"צ]]. כשהגיע לארץ החל לבנות מחדש את חסידות בעלז, תוך כדי שגם עסק בחיזוק הדת בארץ. רבי אהרון היה נערץ על ידי גדולי הדור שראו בו שרף ונביא והחשיבוהו כשריד מגדולי הדור שלפני השואה. | ||
== פרישותו מחיי עולם == | ===פרישותו מחיי עולם=== | ||
פרישותו הגיעה לרמות כה גדולות שקשה להבין איך ילוד אשה הגיעה לדרגות כאלה. | פרישותו הגיעה לרמות כה גדולות שקשה להבין איך ילוד אשה הגיעה לדרגות כאלה. | ||
ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מתה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל בשר ובקושי לחם | ידוע שחמישים שנה לא ישן רבי אהרן רוקח על מתה אלא ישב עליה או על כורסה, לא אכל בשר ובקושי לחם | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לחם או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. | לחם או פירות היה אוכל רק בשביל הברכה ומשאיר הכל לשיירים שייקחו אחרים. | ||
== הסתלקותו == | === הסתלקותו === | ||
במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] הסתלק בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]]. | במוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת עקב]], [[כ"א במנחם אב]] שנת [[תשי"ז]] הסתלק בפתאומיות ומנוחתו כבוד ב'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]]. | ||
== ועד עזרה ליהודי רוסיה == | ==קשריו עם כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]]== | ||
=== ועד עזרה ליהודי רוסיה === | |||
כשיצא [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת אדמורי"ם בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו (איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]), ענה הרבי מבעלזא: רב ברכות וכט"ס [=וכל טוב סלה] לכ"ק יד"נ ש"ב [=ידיד נפשי, שאר בשרי] ה"ה הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ברוסיה ובכל מקומות מושבותיהם... | כשיצא [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פולין]], יזם אסיפת אדמורי"ם בכדי לדון ביסוד "[[ועד עזרה ליהודי רוסיה]]". על ההזמנה שקיבל לאסיפה זו (איגרת תשח משלהי [[כסלו]] [[תרצ"ד]]), ענה הרבי מבעלזא: רב ברכות וכט"ס [=וכל טוב סלה] לכ"ק יד"נ ש"ב [=ידיד נפשי, שאר בשרי] ה"ה הרב הצדיק המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בוצינא קדישא חו"פ, שלשלת היוחסין מגזע קדושים, כקש"ת מוה"ר יוסף יצחק שליט"א.. מאד היה ברצוני ליקח חבל באסיפה אודות ענין גדול כזה, אך כעת בימי הקור אין ביכלתי לנסוע נסיעה גדולה כזה. והשי"ת יעזור לו שפועל ידיו תרצה, להיטיב מצב אחב"י ברוסיה ובכל מקומות מושבותיהם... | ||
= | === מאמצי אדמו"ר מהוריי"צ להצלת הרבי מבעלזא === | ||
== מאמצי אדמו"ר מהוריי"צ להצלת הרבי מבעלזא == | |||
[[קובץ:מכתב הרייץ להצלת אהרון רוקח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב משה בלוי למען הצלת רבי אהרון רוקח]] | [[קובץ:מכתב הרייץ להצלת אהרון רוקח.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של [[אדמו"ר הריי"צ]] אל הרב משה בלוי למען הצלת רבי אהרון רוקח]] | ||
בזמן שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה האדמו"ר מבעלזא בסכנה גדולה, ונעשו מאמצים רבים על ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להצלתו. | בזמן שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], היה האדמו"ר מבעלזא בסכנה גדולה, ונעשו מאמצים רבים על ידי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ להצלתו. | ||
| שורה 59: | שורה 39: | ||
סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכ"ק הגה"צ האדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי. עד כאן מספרו של הרב אלימלך אשכנזי. | סדרנו מיד רשימה של כל משפחת אדמו"ר שמותיהן ופרטיהן, והמצאנו לאדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ] כדרישתו במכתבו הנ"ל. ובהמשך הדברים כותב: ביום גשם חזק מימי החורף של שנת [[תש"ב]], הופיע בביתי הרה"ג הצדיק ר' שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב הרב מחברון, ומסר לי מכתב שנתקבל אצלו למסור לידי מכ"ק הגה"צ האדמו"ר מליובאוויטש [=מהוריי"צ]. נזדעזעתי לראות, איך רב נכבד וגדול, זקן מופלג ובעל יסורים, הטריח עצמו לביתי. על שאלתי למה הטריח את עצמו, הלא היה יכול לשלוח על ידי עושי רצונו, ענה: האדמו"ר כותב לי למסור לכבודו, עלי לקיים דבריו. ואמרתי שוב: אם היה כבודו מודיע לי שאבוא אליו, הייתי ממהר לבוא, ענה לי: מצוה בו יותר מבשלוחו, וכל צעד הכרוך עם הצלת אותו צדיק, יקר לי ואינו קשה בעדי. עד כאן מספרו של הרב אלימלך אשכנזי. | ||
== "תודתו הגדולה, איננה ניתנת לביטוי" == | === "תודתו הגדולה, איננה ניתנת לביטוי" === | ||
לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו. | לאחר שניצל האדמו"ר מבעלזא והגיע לארץ הקודש, שלח כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ מברק אל הרב [[שאול דוב זיסלין]] ואל הרב [[מנחם מענדל קופרשטאך]], וביקשם לבקר את כ"ק ש"ב האדמו"ר שליט"א מבעלז ולברכו בשמי בברכת ברוכים הבאים, לטוב ולברכה בגשמיות וברוחניות, ולכתוב לי בפרטיות ממצב בריאותו ובריאות בני ביתו יחיו. | ||
ב[[יום ראשון]] י"ט [[שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל הרבי מבעלזא. השתתפו בה גם הרב שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב, רבה של חברון; הרב [[יצחק אורנשטיין]] הי"ד, והרה"ח רבי יהודה לייב סלונים ז"ל. | ב[[יום ראשון]] י"ט [[שבט]] [[תש"ד]] (עשרה ימים לאחר שהגיע לארץ הקודש), נסעה המשלחת אל הרבי מבעלזא. השתתפו בה גם הרב שלמה-יהודה-לייב אליעזרוב, רבה של חברון; הרב [[יצחק אורנשטיין]] הי"ד, והרה"ח רבי יהודה לייב סלונים ז"ל. | ||
== חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ == | === חילופי מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ === | ||
כאשר הגיע אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ דו"ח על ביקור זה, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ביום כ' שבט, הודה לו על הביקור באיגרת ב'שצט "נהנתי לשמוע מביקורם ושיחתם, יעזרהו השי"ת וימלא משאלות לבב קדשו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות". | כאשר הגיע אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ דו"ח על ביקור זה, שנשלח על ידי הרב אליעזרוב ביום כ' שבט, הודה לו על הביקור באיגרת ב'שצט "נהנתי לשמוע מביקורם ושיחתם, יעזרהו השי"ת וימלא משאלות לבב קדשו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות". | ||
| שורה 84: | שורה 64: | ||
(המכתב הנ"ל של האדמו"ר מבעלזא, פורסם בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" ע' קס"ט). | (המכתב הנ"ל של האדמו"ר מבעלזא, פורסם בחלקו בספר "הרב הקדוש מבעלזא" ע' קס"ט). | ||
==שליח אישי להתוועדות== | ===שליח אישי להתוועדות=== | ||
ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא. | ב[[התועדות]] [[י"ב תמוז]] שנערכה בהיכל ישיבת "[[תורת אמת]]" בירושלים בשנת תש"ה, שלח הרבי מבעלזא כשלוחו האישי, את אחיו רבי [[מרדכי רוקח]] מבילגוריא. | ||
| שורה 95: | שורה 75: | ||
המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה. | המכתב האחרון מהרבי מבעלזא אל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ הוא משנת [[תש"י]], בברכת השנה. | ||
==קשריו עם [[כ"ק אדמו"ר מלך המשיח]]== | |||
=== "פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" === | |||
באותן השנים גר [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] ב[[ברלין]]. באחד הימים נודע כי האדמו"ר מוהר"א מבעלזא הגיע לברלין ורבים הולכים לקבל את פניו. הרבי שהיה אז אברך צעיר, השתוקק לראות את הצדיק המפורסם. הוא ביקש מידידו, חסיד גור שגר בברלין בשם ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג, שיתלווה אליו, אולם היתנה איתו שלא יגלה את זהותו (ככל מעשיו בעת ההיא שהיו בהצנע לכת ובהסתר). ברם, בהגיעם לשם, נזדמן למקום הרה"ח ר' חיים שניאורסון מ[[חברון]] שנסע כ[[שד"ר]] מ[[ארץ הקודש]]. כאשר הבחין הרבי בר' חיים ביקש גם ממנו שלא יגלה את זהותו לאיש, ור' חיים הבטיחו בכך. | |||
לאכסנייתו של האדמו"ר היה תור גדול של יהודים שחיכו לתת "שלום". הוא נתן "שלום" כשידו עטופה במגבת, וראשו מורכן כלפי מטה. כשניגש הרבי ונתן לו ידו לשלום, הרים את עיניו הקדושות, הוריד את המגבת מהיד ואחז את ידו של הרבי. כך החזיק רבי אהרון הקדוש את היד זמן ממושך ושאל: "ווער איז דער יונגערמאן?" ["מי הוא האברך הזה"]. -"א גיוויינליכער יונגערמאן" [="אברך פשוט"], ענה הרבי. נענה הרבי מבעלזא ואמר: "א ווארימע הענטאלע. יונגערמאן, פון אונדז בעהאלט מען זיך ניט" [="יד חמה. אברך, מאיתנו אי אפשר להסתתר"]. כשגילה ר' חיים שניאורסון לאדמו"ר מבעלזא שהאברך הוא חתנו של אדמו"ר הריי"צ, אמר הצדיק: "יא יא, איך זע איך זע. איך האב געפילט אז דאס איז אן איידעלע האנט" [="כן כן, אני רואה אני רואה, הרגשתי שזו היא יד זכה"]. הרבי מבעלזא המשיך להחזיק את ידו של הרבי ודיבר אתו כך במשך כעשר דקות. | |||
על סיפור זה שזכה לראות בעיניו, היה ר' חיים שניאורסון חוזר שוב ושוב לפני [[אנ"ש]] ב[[ירושלים]]. | |||
אישור נוסף לסיפור זה הגיע מהרב יחזקאל בעסער - מראשי "אגודת ישראל" ב[[ניו יורק]], שסיפר בראיון ל[[עיתון כפר חב"ד]], שאותו חסיד גור, ר' איצ'ה מאיר פירסטנברג מברלין, שהתלווה אל הרבי בהליכתו לפגוש את האדמו"ר מבעלזא, התיידד עמו שנים רבות אחר כך כאשר גר בניו-יורק, וסיפר לו את הדברים ממקור ראשון. | |||
הרב בעסער הוסיף, שכאשר סיפר לר' איצ'ה מאיר שיש לו "[[יחידות]]" עם הרבי, ביקש ממנו להזכירו לפני הרבי. כששוחח עם הרבי מסר לו את דרישת השלום מאיצ'ה מאיר פירסטנברג, והרבי אמר בהפתעה: "או, פירסטנברג, הוא עדיין כל כך חריף?!.. אני מודה על הד"ש, תמסור לו ד"ש חם בשמי, הוא הרי לקח אותי אל הרבי מבעלזא!". | |||
=== מאורע דומה בעיר וינה === | |||
סיפור מעין זה קרה שוב בזמן אחר ובעיר אחרת. הרב [[אלחנן הילפרין]] שליט"א, נשיא התאחדות קהילות החרדים ב[[לונדון]], סיפר לרב [[שלום דובער וולפא]] על סיפור שסיפר לו הרב אלימלך רימפלער מווינא (שגר אחר כך בלונדון), מאורע שהיה בנוכחותו. בעת שהאדמו"ר מבעלזא הגיע לווינא לרפואת עינים, בצאתו מביתו בדרכו אל הרופא, באו לנגדו שני אברכים לקבל ממנו ברכת שלום. לראשון שבהם (שהיה [[הרש"ג]]) השיב ברכתו כדרכו וכמנהגו בג' פעמים, ולשני החזיק בידו כרבע שעה, והיה בדבקות גדולה. הרב רימפלער בעצמו נוכח בשעת מעשה עם עוד חסידים, והוא אמר כי אלו שהיו שם המה ראו כן תמהו, שמעולם לא ראו הנהגה כזו אצל רבם. והכל דברו אז כי האדמו"ר מבעלזא הרגיש כי זוהי יד טהורה וקדושה. ואברך זה היה הרבי מליובאוויטש. | |||
==="משחק באש"=== | |||
בשנים הראשונות לנשיאות,שלח הרבי מה"מ מכתב כללי לכל מני אדמורי"ם שיעוררו או שיערכו התוועדות לכבוד [[י"ט כסליו]] חג הגאולה לאדמו"ר הזקן, בין האדמורי"ם שלח הרבי מכתב גם לרבי מבעלזא. אחרי | |||
שהקריא המזכיר של האדמו"ר את המכתב, אמר המזכיר: מה זה הרבי הצעיר(כשהכוונה לרבי מה"מ) הזה מתחיל להורות הוראות לגדולי וצדיקי הדור,וששמע הרבי הקדוש מבעלזא את זה, אמר למזכיר: אתה משחק באש, לך מהר טול ידיך ותגיד שלש פעמים אני מתחרט, אני מתחרט, אני מתחרט. | |||
== קישורים חיצונים == | == קישורים חיצונים == | ||