הרנינו לאלקים עוזנו: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן " הניגון '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא ...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:




== אודות הניגון:  
'''אודות הניגון:  
==
'''(על פי תהילים מהדורת "אהל יוסף יצחק", ומפרשים על הפסוק): מזמור זה בתהילים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים ע"י שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב" (רד"ק על פסוק ב').
(על פי תהילים מהדורת "אהל יוסף יצחק", ומפרשים על הפסוק): מזמור זה בתהילים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים ע"י שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב" (רד"ק על פסוק ב').


וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש (אבן עזרא על פסוק י"ז), ועוד פירוש בפסוק שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה (מלבי"ם).
וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש (אבן עזרא על פסוק י"ז), ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה (מלבי"ם).
--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:40, 10 ביוני 2014 (UTC)
--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:40, 10 ביוני 2014 (UTC)
108

עריכות