1,282
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "מאדמו"ר שליט"א" ב־"מהרבי") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פסח''' הוא | '''פסח''' הוא אחד משלושת הרגלים, החג חל בן שבעת ימים החל בין הימים ט"ו - כ"א [[ניסן]]. ב[[חוץ לארץ]] החג נמשך עד לכ"ב ניסן. | ||
ביום הראשון שומרים [[יום טוב]], וביום האחרון הוא גם [[יום טוב]] בפני עצמו המכונה [[שביעי של פסח]], ונחגג זכר ל[[קריעת ים סוף]]. | |||
== שמות החג == | ==מצוות החג== | ||
*בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים היו כל ישראל עולים לירושלים ובי"ד ניסן מקריבים את קרבן פסח. | |||
*איסור אכילת חמץ ואיסור קיום חמץ בכל מקום הנמצא תחת רשותו. האיסור הוא אפילו על פירור חמץ, לכן נזהרים ומנקים את הבית היטב לפני החג. | |||
*אכילת [[מצה]], המצווה נתקנה זכר למצות שאכלו [[בני ישראל]] כשיצאו ממצרים, המצוה היא לאכול בלילה הראשון כמות של [[כזית]] מצה. | |||
==ליל הסדר== | |||
בלילה הראשון - ובחו"ל בשני לילות הראשונים, עורכים "ליל הסדר". בו מקיימים מצוות רבות, בתוך הסדר הנאמר מתוך הספר [[הגדה של פסח]], והם: [[ארבע כוסות]], אכילת [[מרור]], אכילת [[מצה]], אמירת [[הלל]], החלק המרכזי הינו אמירת קטעי שבח והודיה להקב"ה על הניסים והנפלאות. | |||
בלילה זה תופסים הילדים חלק עיקרי בסעודה ובמצווה, עיקר מטרתו של ליל הסדר הוא כפי שמגדיר זאת הפסוק "והגדת לבנך", התורה מצווה על כל אב משפחה לספר לילדיו בליל הסדר את סיפור העם כשיצאו ממצרים עם כל הפרטים והניסים שהתרחשו, ולכן נוהגים במנהגים תמוהים מעט על מנת לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולעורר את תמיהתם, ולענות על שאלותיהם. | |||
==ארבע קושיות== | |||
ה[[הגדה של פסח]] מספרת שישנם ארבע בנים הנמצאים בליל הסדר, חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול, המטרה היא להביא את כולם למודעות החשובה של יציאת מצרים, | |||
בנוסח ההגדה שקוראים בליל הסדר מופיעים ארבע קושיות (המתחילים "מה נשתנה") מפורטות על מנהגי הלילה הזה, את שאלות אלה נוהגים לתת לילדים לקרוא בקול. | |||
[[הרבי]] מחדש שישנו עוד סוג של ילד בנוסף לארבע שההגדה מונה, והוא הבן החמישי שמצבו יותר חמור והוא אינו מגיע כלל ל[[ליל הסדר]] ואינו מודע ל[[תורה ומצוות]], ולכן ציווה הרבי על כל שלוחיו ברחבי העולם לקיים סעודות ציבוריות של ליל הסדר שבו מביאים יהודים שבגדר הבן החמישי ומספרים להם גם על ניסי יציאת מצרים וגדולת השם. | |||
את הסעודה חותמים במשפט הנסוך בתקווה לבא ה[[גאולה]] תיכף ומיד: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". | |||
==שמות החג== | |||
בתורה נקרא החג בשם "חג המצות", אך בשולחן ערוך וכן בשפת העם הוא נקרא בשם "חג הפסח". [[הרבי]] מסביר כי החג נקרא בשם חג הפסח ע"ש קרבן פסח, והוא על דרך השמות חג המצות, ה[[שבועות]], ה[[סוכות]]. ובפרט לפירוש המכילתא<REF> בראשית יב, כז.</REF> שע"י הקרבן פסח - פסח ה' על בתי בני ישראל. ואף שזמן קרבן הפסח הוא בערב פסח והלילה שאחריו - הרי גם חג השבועות הוא ע"ש ז' שבועות שקדמו לו. <REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=30 שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)]</REF> | בתורה נקרא החג בשם "חג המצות", אך בשולחן ערוך וכן בשפת העם הוא נקרא בשם "חג הפסח". [[הרבי]] מסביר כי החג נקרא בשם חג הפסח ע"ש קרבן פסח, והוא על דרך השמות חג המצות, ה[[שבועות]], ה[[סוכות]]. ובפרט לפירוש המכילתא<REF> בראשית יב, כז.</REF> שע"י הקרבן פסח - פסח ה' על בתי בני ישראל. ואף שזמן קרבן הפסח הוא בערב פסח והלילה שאחריו - הרי גם חג השבועות הוא ע"ש ז' שבועות שקדמו לו. <REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15864&hilite=dbaa99e3-b281-47fa-97d4-d416b6a6da54&st=%D7%A4%D7%A1%D7%97&pgnum=30 שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)]</REF> | ||