39,916
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==ענינו בעולמות== | ==ענינו בעולמות== | ||
בעולמות מבואר כי [[עולם האצילות]] הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[יחודא תתאה]]. יחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא | בעולמות מבואר כי [[עולם האצילות]] הוא בבחינת יחודא עילאה, לעומת עולמות [[בי"ע]] שהם בבחינת [[יחודא תתאה]]. יחוד חכמה ובינה הוא ייחוד תמידי בלי הפסק בבחינת [[יחודא עילאה]] (מה שאין כן ייחוד [[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שהוא יחודא תתאה שיש בו הפסק) ולכן נקראו חכמה ובינה בשם "תרין ריעין דלא מתפרשין"{{הערת שוליים|ביטוי המקובלים המבוסס על לשון הזוהר}}. מה שאין כן ב[[זעיר אנפין]] ו[[מלכות]], שיש בייחודם הפסקות. | ||
==ענינו בעבודה== | ==ענינו בעבודה== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== בשער היחוד והאמונה == | == בשער היחוד והאמונה == | ||
עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא יחודא עילאה. ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב [[אדנ"י|שם אדנות]] ב[[שם הוי']] ב"ה. | עניינו של הפסוק [[שמע ישראל]] הוא יחודא עילאה. ב[[שער היחוד והאמונה - פרק ז'|פרק ז']] מבואר שיחודא עילאה הוא שילוב [[אדנ"י|שם אדנות]] ב[[שם הוי']] ב"ה. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||