תפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 3,709 בתים ,  8 באפריל 2014
הרחבת הערך
אין תקציר עריכה
(הרחבת הערך)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
[[קובץ:תפילה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור המתאר [[חסיד]] [[התבוננות|מתבונן]] לפני התפילה]]
מצוות ה'''תפילה''' היא [[מצוות עשה]] להתפלל לפני ה' בכל יום, כמו שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם". מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", ואמרו חכמים, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה.
 
אחת מיסודות ועיקרי האמונה הוא להתפלל לה' שלוש פעמים בכל יום שחרית מנחה וערבית, התפילה נועדה להתבונן בגדולת הבורא ובכך להתקשר ולהתחבר איתו ית'
 
==מקור המצווה==
כותב הרמב"ם{{הערה|ספר אהבה הלכות תפילה, פרק א, הלכה א,}}
 
''[[מצוות עשה]] להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלוקיכם" {{הערה|[[שמות]] כג, כה}}. מפי השמועה למדו שעבודה זו היא תפילה, שנאמר  
"ולעבדו בכל לבבכם"{{הערה|[[דברים]] יא,יג}}, אמרו חכמים{{הערה|מסכת תענית,ב,ע"א}}, אי זו היא [[עבודה]] שב[[לב]], זו תפילה.''


[[חז"ל]] תיקנו לתהפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].
[[חז"ל]] תיקנו לתהפלל שלוש פעמים במשך היום; [[שחרית]] [[מנחה]] ו[[ערבית]], כנגד [[קרבן התמיד|קרבנות התמיד]] וכנגד שלושת האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]].


את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.
==נוסח התפילה==
 
בתחילה לא היה נוסח קבוע אלא כל אחד היה מוצא את מילותיו בו הוא מבטא את תפילתו לה' ומבקש את צרכיו, אך בעבור הזמן ונוצר מצב שלא כל אחד ידע איך להתפלל, חיברו גדולי ישראל נוסח כללי לכולם, המתאים גם לעמי הראצות הפשוטים.
 
את הנוסח הכללי של התפילה תיקנו [[חז"ל]] חכמי הסנהדרין, והיא עברה ניסוחים שונים, בהוספת קטעים ושינויי ביטויים, לפי שינויי הזמנים, (לדוגמא ברכת ולמלשינים שבתפילת שמונה עשרה הוסיפו בעקבות התרבות המינים בעם ישראל.) אך המבנה הכללי של התפילה נשאר שווה בכל הנוסחאות.


חסידי חב"ד מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] שהוא [[סידור אדמו"ר הזקן|הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]].
חסידי חב"ד מתפללים מתוך [[סידור תהילת ה']] שהוא [[סידור אדמו"ר הזקן|הנוסח שסידר אדמו"ר הזקן]].
הלכתית אסור לאדם להחליף נוסח מהנוסח בו הוא רגיל להתפלל, אך הרבי הסביר האיסור הוא לשנות מנוסח ספרד לאשכנז אך מאשכנז לספרד או לחב"ד אין בעיה מכיון שבסדר הדירוג נוסח חב"ד וספרד גבוהים יותר מנוסח אשכנז.
==הכנה לתפילה==
ההכנה לתפילה הינה חשובה מאד, כי בה תלוי כל התפילה ממש, ההכנה נחשבת כחלק מהתפילה.
*נטילת ידיים, על פי הלכה מעכבים את התפילה לצורך נטילת ידיים ונקיות הגוף,
*טבילה ב[[מקווה]], ה[[חסידים]] בדורות הקודמים היו מוסרים נפשם ושוברים את הקרח על מנת לטבול לפני התפילה, כי הטבילה מנקה ומזככת את האדם.
*לימוד [[חסידות]] כמה שעות (כל אחד לפי ענינו) העוזרת להתבוננות והעמקת הדעת ב[[אלוקות]],
*התבוננות אחר הלימוד בגדולת ה[[בורא]], ולהסיר ממחשבתו את כל הענינים הטורדים ומבלבלים אותו.
*בדורות האחרונים ציוו [[רבותינו נשיאנו]] לטעום משהו (מזונות) לפני התפילה על מנת שיהיה יותר קל להתפלל כמו שצריך.
==מהות התפילה==
מטרת התפילה הינה לכמה דברים, המטרה החיצונית היא להביא להבנה שהכל נברא על ידו ית' והכל תלוי בהשם, ולכן צריך להודות לו על הקיים ולבקש גל על העתיד, בגשמיות וברוחניות.
אך המטרה הפנימית המתבצעת על ידי הקדמת לימוד חסידות הוא להביא את האדם להתקשרות מלאה עם השם ולנטוע בליבו אהבה ויראה גשמית כפשוטו להשם, וזה נעשה ע"י ההתבוננות לפני התפילה ובמהלך התפילה בגדולתו ורוממותו ואיך שבלדעיו הכל היה "אין" ואפס ממש, ובכל רגע ורגע ממש הוא מחיה ומהווה את העולם, וכמבואר בארוכה במאמרי החסידות הרבים.
ראה ערך:[[עבודת התפילה]]


==חלקי התפילה==
==חלקי התפילה==
'''[[תפילת שחרית]]:'''
'''[[תפילת שחרית]]:'''
*[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
*[[ברכות השחר]] - ברכות הודאה לה' על הצרכים הבסיסיים שהוא נותן לאדם בכל יום.
*[[קרבנות]]אמירת כל המשניות ופסוקים העוסקים בהקרבת הקרבנו שכנגדה תיקנו את התפילה.
*[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
*[[פסוקי דזמרה]] - פרקי שבח ופסוקי תהילה לה' על מעלותיו ופעולותיו.
*[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
*[[קריאת שמע]] - קבלת מלכותו של [[הקדוש ברוך הוא]].
*[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.
*[[שמונה עשרה]] - בקשת צרכיו של האדם.
*[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
*[[תחנון]] - בקשת סליחה ומחילה על החטאים.
 
*[[שיר של יום]] בכל יום ויום היו הלויים בבית המקדש אומרים מזמור תהילים מיוחד לאותו יום.
*[[סיום התפילה]]
{{פסקה חסרה}}
{{פסקה חסרה}}


1,282

עריכות