39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' "
מ (החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן ") |
מ (החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' ") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אילפא''' היה [[אמורא]] תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]], חברו של [[רבי יוחנן]]. | '''אילפא''' היה [[אמורא]] תלמידו של [[רבי יהודה הנשיא]], חברו של [[רבי יוחנן]]. | ||
==מדריגתו של אילפא== | ==מדריגתו של אילפא== | ||
אילפא, היה תלמיד רבי{{הערת שוליים|ראה תענית כד, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא | אילפא, היה תלמיד רבי{{הערת שוליים|ראה תענית כד, א. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' ע' קטו.}}, והתבטא על עצמו: שכל מאן שכתוב בברייתות של [[רבי חייא]] ו[[רבי אושעיא]], יכול הוא לפשוט ולהוכיח מדברי ה[[משנה]]{{הערת שוליים|ראה תענית כא, א.}}, מסביר אדמו"ר האמצעי{{הערת שוליים|[[תורת חיים]] שמות ח"א, פרשת שמות, ואלה שמות בני ישראל, טו, א.}} שענין {{ציטוטון|פשיטנא ליה}}, היינו שימצא דבר זה מופשט לבירור דבר מן המשנה, שיוציא לאור דבר זה מן [[העלם]] דברי המשנה, עד שיתברר שאין כל חדש בברייתא זו של רבי חייא ורבי אושעיא, כי ימצא הלכה זו במשנה. | ||
הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה. | הסבר הדבר הוא, כי שרש הברייתות נכללים במשנה בהעלם, וכמו שחיות האייברים החיצוניים נכללים ונגררים אחר חיות פנימיות האברים, כמו למשל ה[[לב]], וריאה וכבד וכדומה. | ||
===הסבר שמו=== | ===הסבר שמו=== | ||
לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שוליים|ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא | לכך היה שמו "אילפא" לשון אולפנא{{הערת שוליים|ראה גם מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא חלק א' ע' קטז.}} תרגום של המילה "לימוד", כמו שכתוב וכל בניך למודי הויה, ואילפא זה היה שרשו מנשמת רבי שקיבל איש מפי איש עד הזוגות מאנשי כנסת הגדולה עד [[משה רבינו]] שמסר לנו את התורה, ולכך היה בקי ומבין במקור של [[חסד עליון]] שנדרש בהלכות, דמשנה להביא זה בגילוי בהלכות דברייתות מתוך המשנה, דבר שלא היה ביכולת לשום חכם אחר אחר זולתו. | ||
כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא. | כך גם כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים|[[אדמו"ר הזקן]] [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]] מא ב.}}, ומוסיף: כל שכן כיום, כשנתמעטו הלבבות, לכן הוצרכו לבאר המשנה בפרטיות יותר כ[[משל]] ההשפעה מ[[רב]] לתלמיד, שכדי שיבין התלמיד צריך הרב לשית עצות בנפשו איך להשפיע לו שיוכל לקבל וצריך לומר לו קטע קטע כפי השגת התלמיד, ולקצר ולהעלים עומק המושכל עד שיהיה ביכולת המקבל להכיל ההשפעה. לכן גם נקראת ה" ברייתא" בלשון זה, שהיא "בר" "חוץ" בארמית, דהיינו לשון חוץ הוא ההשפעה לזולתו לבר מגופא. | ||