39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת "
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
מ (החלפת טקסט – "בחי' " ב־"בחינת ") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
'''ברוך''' - מלשון המבריך את הגפן, כלומר, ממשיך. | '''ברוך''' - מלשון המבריך את הגפן, כלומר, ממשיך. | ||
'''כבוד הוי'''' - {{הדגשה|פי' כבוד ה' היינו בחינת ממכ"ע כבודו היינו זיו יקריה. שהיא | '''כבוד הוי'''' - {{הדגשה|פי' כבוד ה' היינו בחינת ממכ"ע כבודו היינו זיו יקריה. שהיא בחינת מדת מלכותו ית' שנקר א ג"כ חכמה תתאה שהיא מקור דבי"ע. אך שרשה ומקורה מבחינת חכמה עילאה (<small>כבוד עילאה - ל"ב נתיבות החכמה</small>) שהיא הנק' כבוד עילאה; ובה הוא השראת אור א"ס ב"ה ממש, שעל זה נאמר הראני נא את כבודך}}{{הערה|לקוטי תורה ויקרא דף א, עמ' א.}}. | ||
'''ממקומו''' - מהיכן שהוא נמצא, מאחר שמלמטה אין ניכר מקומו. כ"ק אדמו"ר הזקן כותב ש"ממקומו, פי' ממקור חוצבו בעצמות". | '''ממקומו''' - מהיכן שהוא נמצא, מאחר שמלמטה אין ניכר מקומו. כ"ק אדמו"ר הזקן כותב ש"ממקומו, פי' ממקור חוצבו בעצמות". | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
האופנים נמצאים בעולמות הנמוכים, שם מקבלים חיות מהמיות נה"י ולכן הם עובדים את ה' במידות הטבעיים. והשגתם היא באופן של עיגולים, כלומר, באופן מקיף. שאין להם השגה באור הא"ס, אלא הם עובדים באופן של הודאה לכללות מציאות הבורא ולא לפי דרגות והמשכות (שזוהי עבודת השרפים באמירתם קדוש). | האופנים נמצאים בעולמות הנמוכים, שם מקבלים חיות מהמיות נה"י ולכן הם עובדים את ה' במידות הטבעיים. והשגתם היא באופן של עיגולים, כלומר, באופן מקיף. שאין להם השגה באור הא"ס, אלא הם עובדים באופן של הודאה לכללות מציאות הבורא ולא לפי דרגות והמשכות (שזוהי עבודת השרפים באמירתם קדוש). | ||
הם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", כלומר, שכאשר שומעים הם את השרפים משבחים את הקב"ה, אזי כמו אדם השומע דבר נעלה ממנו, אך שאינו יכול להבינו אף שיודע שהוא דבר גדול, הרי הוא מתפעל במאוד. וכן השרפים מתפעלים במאוד ולכן מרעשים לעומתם. "שזהו | הם "ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים", כלומר, שכאשר שומעים הם את השרפים משבחים את הקב"ה, אזי כמו אדם השומע דבר נעלה ממנו, אך שאינו יכול להבינו אף שיודע שהוא דבר גדול, הרי הוא מתפעל במאוד. וכן השרפים מתפעלים במאוד ולכן מרעשים לעומתם. "שזהו בחינת הביטול שלהם למקורן מדת מלכותו ית', כמ"ש מלכותך מלכות כל עולמים וגו', שמתבטלין במציאות על ידי השרש שלהם". | ||
{{ציטוט|תוכן=והנה, המלאכים מחמת גודל עוצם השגתם ששפען וחיותן נמשך | {{ציטוט|תוכן=והנה, המלאכים מחמת גודל עוצם השגתם ששפען וחיותן נמשך מבחינת שמו לבד, שהוא קדוש ומובדל; לכן הם בבחינת רצוא ושוב - רצוא ברשפי אש שלהבת מתלהטת להכלל באורו ית'. ושוב ביראה, שמחמת היראה הם חוזרים ונרתעים לאחוריהם, כענין שנאמר וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק. ואומרים '''ברוך כבוד ה' ממקומו''' שיבורך ויומשך למטה ג"כ בבחינת גילוי כמו שהוא למעלה.|מקור=לקוטי תורה תצא דף לה, עמ' א.|מרכאות=כן}} | ||
===פעולתה=== | ===פעולתה=== | ||
מבאר האדמו"ר הזקן :ש{{הדגשה|הענין הוא כי מקור מקום כבוד ה' שהוא | מבאר האדמו"ר הזקן :ש{{הדגשה|הענין הוא כי מקור מקום כבוד ה' שהוא בחינת אנא אמלוך הנ"ל שעלה במח' ורצה"פ הנה הוא מיוחד וכלול כבר בהעלם בהעצמות אור א"ס ממש, רק שיצא מן ההעלם לגילוי במחשבה זו כו'.. ולזה אומרים ברוך כבוד ה' ממקומו ממקור מקומה של בחינת גילוי מח' זו מן ההעלם העצמות}}{{הערה|ד"ה ואולם חי אני תקס"ט.}}. כלומר, שפעולת האמירה היא גילוי והמשכת כללות הרצון בעולמות. | ||
וממשיך: ש"מה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו", הוא שממשיכים את גילוי כבוד ה' לבי"ע, הוא "כמ"ש ואתה קדוש יושב. פי', | וממשיך: ש"מה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה' ממקומו", הוא שממשיכים את גילוי כבוד ה' לבי"ע, הוא "כמ"ש ואתה קדוש יושב. פי', בחינת ישיבה - השפלה, שמשפיל א"ע בחינת קדוש להיות יושב ונמשך למטה על ידי תהלות ישראל דוקא". והוא על ידי פרסה דוקא, והאור בוקע אותה{{הערה|לקוטי תורה צו דף ט, עמ' ב.}}. | ||
ההמשכה שנעשית על ידה היא המשכה מאור הסובב, כיון שלפי אופן העבודה היא ההמשכה, וכפי שבקדוש נמשך לפי סדר ההשתשלשלות, כך כאן שהוא באופן של עיגול - סובב, לכן נמשך מאור הסובב. | ההמשכה שנעשית על ידה היא המשכה מאור הסובב, כיון שלפי אופן העבודה היא ההמשכה, וכפי שבקדוש נמשך לפי סדר ההשתשלשלות, כך כאן שהוא באופן של עיגול - סובב, לכן נמשך מאור הסובב. | ||