אברהם אליהו פלוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 2,317 בתים , 19 יולי

מ

חזותיקוד ויקי

שיע בוט

בוטים, מפעילי מערכת

10,852

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ר’ אברהם אלי’ פלאטקין נולד ב[[יום הכיפורים]] [[תרמ"ט]], לאביו הר”ר שמואל ליטמאן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.
+[[קובץ:אברהם אליהו פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|275px|אברהם אליהו פלוטקין]]
+ר' '''אברהם אליהו פלוטקין''' ([[י' בתשרי]] [[תרמ"ט]] - [[ח' בחשוון]] [[תש"ט]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]]. כמו כן שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] וכיו"ר אגודת חסידי חב"ד בעיר.
-[[אדמו"ר הרש"ב]] נ”ע העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
+==תולדות חיים==
+===צעירותו===
+[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]
+ר' אברהם אליהו נולד ב[[יום כיפור]] [[‎תרמ"ט]] בעיר [[רוגצ'וב]] לאביו ר' שמואל ליטמאן, מחסידי חב"ד, שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.
-ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיות, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת [[התוועדות]] חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית.
+מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע ל[[בוברויסק]] ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח שניאורסון]].
-ר’ אברהם אלינו נפטר בח’ מרחשון [[תש"ט]] ומ”כ בעיה”ק [[צפת]].
+בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תרס"ז]] ל[[ליובאוויטש]] שהייתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה '{{מונחון|מהות|אישיות}}'].
-==שהותו בתומכי תמימים==
+ר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
-בילדותו גדל והתחנך במקום מגוריו רוגטשוב ולאחר מכן למד גם בעיירה בברויסק.
+פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.
-בשנת [[תרס"ז]] שם ר’ אברהם אלי’ את פעמיו לעלות ל[[ליובאוויטש]]. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
+לאחר מכן הלך הרבי הריי"צ ל[[הקפות]] אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין [[גארטל]] [=החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אליהו אחז ב[[גארטל]] של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר [[לחיים]].
-כשהגיע ר’ אברהם אלי’ לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש”ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: “ער איז שוין געווען רמהות” [=כבר אז הוא היה ‘אישיות’].
+באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב ב[[הלכה]] ו[[יראה|יראתו]] קדמה ל[[חכמה|חכמתו]], הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.
-ר’ אברהם אלי’ עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן לישות שלו להישבר. עד שכ”ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ”ע העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.
+במהלכך שנות לימודו בתומכי תמימים היה לעיתים ניגש אליו, [[אדמו"ר הריי"צ]] ומציע לו לצאת איתו להליכה, ובמהלכה היו מתפלפלים בתורה וחסידות, ר' אברהם סיפר שהרבי פנה אליו פעם בשם "אב הרחמים"{{הערה|מתוך הספר כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין}}.
-==קירוב מיוחד מרבותינו נשיאינו==
+===נישואין ורבנות===
-פעם בשמחת תורה, לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי כ”ק אדמו”ר הרש”ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו קידוש. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי”צ ביי”ש ולאחר כמות הגונה שאל את ר’ אברהם אלי’ הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר’ אברהם אלי’ השיב לרבי הריי”צ את אשר השיב.
+נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, סוחר יערות, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.
-לאחר מכן הלך הרבי הריי”צ להקפות אצל אביו הרבי הרש”ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר’ אברהם אלי’: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי”צ: האלט זיך אן אין מיין גארטל. ר’ אברהם אלי’ אחז בגארטל של הרבי הריי”צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש”ב חייך לעברם. ר’ אברהם אלי’ שאל היכן יהי’ מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר לחיים.
+זמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], בשנת [[תרע"ד]], נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]].
-באותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, בבית הרב. מכיון שהיה לו ידע רחב בהלכה ויראתו קדמה לחכמתו, הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר’ אברהם אלי’.
+בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. [[הרבי הריי"צ]] עצמו הציע במכתב להרב [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".
-יש המספרים כי תקופה מסויימת למד בחברותא עם כ”ק אדמו”ר הריי”צ בעצמו!
+לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ{{מקור}}, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:
-==נישואיו==
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב מו"ה אברהם אלי' שי'{{ש}}זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.}}
-שמע הבחור המהולל הגיע למרחקים,ונגיד מפורסם מריגא,רבי יעקב צבי יעקבסון,שהיה סוחר יערות ידוע, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא.כשעמד הנגיד על טיבו של החתן הצעיר,חיבבו מאד והבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה.
+כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם [[הרבי הריי"צ]] ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו.
-==רבנות==
+בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר [[לנינגרד]], שם היה עד שפרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.
-===אושוועט===
+===מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ===
-זמן לא רב לאחר נישואיו, בשנת [[תרע"ד]], נשלח ע”י כ”ק אדמו”ר הרש”ב לכהן כרב בעיירה אושוועט.
+למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.
-בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר שנים ושם התגלתה שיעור קומתו הנעלית. פיקחותו הרבה וליבו הרחב עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיה.
+===במלחמת העולם השנייה===
-===הצעת משרה בווררשא===
+בשנות [[מלחמת העולם השנייה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.
-בקיץ [[תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אלי' לכהן כראש ישיבה בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. הרבי הריי"צ עצמו הציע במכתב להרה"ח ר' [[אלטער שימחוביץ]] את ר' אברהם אלי' תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהי' לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה".
+בשנת [[תש"ג]] הגיע עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]].
-===ויטעבסק===
+בחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה-שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.
-לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[ויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, כשנה לערך, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה רסטרשקאוו.
+השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]], ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שב[[אוקראינה]].
-===רסטרשקאוו===
+גיסו, ר' [[ישראל מגידסון]] נרצח.
-על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:
+===היציאה מרוסיה===
+ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. גם שם עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].
-הרב מו"ה אברהם אלי' שי'
+מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש ל[[צרפת]]. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אליהו.
-זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו ע"ד הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו ית' בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.
+===פטירתו===
+[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]
+כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].
-תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר' אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמה.
+בחורף [[תשע"ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".
-==הצעת משרה בשיקאגו==
+==משפחתו==
+*בנו, הרב [[שמואל פלוטקין]]
+*בתו מרת ליבא, רעיית הרב [[יהושע פינסון]]
+*ר' [[שניאור זלמן שגלוב]] (גדל אצל הרב פלוטקין לאחר שהתייתם מאביו בגיל 5)
-כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעווין. שמו של ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים.
+== לקריאה נוספת==
+* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=81 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק ראשון [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 397] (הקישור לא תקין)
+* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=156 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שני [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 398] (הקישור לא תקין)
+* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
+* ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על ידי בנו.
+* '''[https://chabad.info/magazine/600036/ עדינות ותוקף: החסיד שאדמו"ר הרש"ב הסיר את גסות פניו…]''' {{אינפו}}
+* '''[https://col.org.il/news/140813 כשה'תמים' פרך את השיעור של ראש הישיבה הליטאי]''' {{COL}}
+*הרב [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''' - על פעילותו ב[[פוקינג]].
-גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אלי'.
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:פלוטקין, אברהם אליהו}}
-==מעמד הפרידה מכ"ק אדמו"ר הריי"צ==
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.
+[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:אישים בויטבסק]]
-==המעבר ללנינגרד==
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
-בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה.
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]]
-ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדות.
+[[קטגוריה: אישים בפטרבורג]]
+[[קטגוריה: אישים בסמרקנד]]
-==בהרי אוראל==
+[[קטגוריה: אישים בפוקינג]]
-בשנות מלחמת העולם השניה, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי ימ"ש, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי סיביר). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.
-==בסמרקנד==
-בשנת [[תש"ג]] הגיע הרב ר’ אברהם אלי’ פלאטקין עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת אנ”ש, קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]], והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה.
-למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות.
-מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר ע”י הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.
-(השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר’ [[יהושע פינסון]] ובנו ר’ [[שמואל יוסף ליפמאן פלטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שבאוקריינה].
-==היציאה מרוסיא==
-===במעבר פאקינג===
-ר’ אברהם אלי’ יצא עם בני משפחתו מרוסיא בשנת [[תש"ו]] והגיע למחנות המעבר ב[[פאקינג]] שבגרמניה.
-גם כאן עמד ר’ אברהם אלי’ בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו”ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי הישיבה.
-==חניית פאריז==
-מפאקינג המשיך ר’ אברהם אלי’ עם קבוצה גדולה של אנ”ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל.
-כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] בצרפת שלח הרבי הריי”צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר’ אברהם אלי’.
-==פטירתו==
-כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל “המנוחה והנחלה” בצרפת, נחלה מאוד ושבק חיים לכל חי. ר’ אברהם אלי’ נפטר בח’ מרחשון תש”ט ומ”כ בעיה”ק [[צפת]].
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|פ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פ]]

אברהם אליהו פלוטקין: הבדלים בין גרסאות בדף

אברהם אליהו פלוטקין (עריכה)

גרסה מ־12:41, 19 ביולי 2024