39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי "
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ") |
||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנחס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד - פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'. | גם בשנות מצוקה כלכלית הפריש ממשכורתו הדלה מעשר לצדקה. שמו של ר' פנחס היה מפורסם בעיר לא בין חסידי חב"ד בלבד ולא רק בגלל חסידותו, אלא גם בתור אדם בעל תבונה, עד כדי כך שגם אנשים שהתרחקו מיהדות, היו באים לשאול בעצתו בכל מיני ענינים אישיים כגון הבאת שלום בין איש לאשתו וכיוצא בזה. בשנות העשרים האחרונות וראשית שנת [[תר"צ]], הלכו וגברו רדיפות הדת והמשרתים בקודש: רבנים, שוחטים, וכד'. פופולריותו של ר' פנחס בעיר הפכה לו לרועץ. הקומוניםטים בעיר החלו להתחקות אחריו ולחקור עליו. הוא נאלץ משך זמן להסתתר פן יבולע לו. בסופו של דבר עזב את העיר פולטבה ועבר לגור בעיירה סמוכה למוסקבה. מלאכתו היתה עתה לא השחיטה, אלא מלאכת יד - פעם בכה ופעם בכה והעיקר שהיתה זאת עבודת בית שאיפשרה לשמור על קדושת השבת. גם בתנאים אלה שמר בקפידה על מנהגו בקביעת עתים לתורה וחסידות ולתפלה בשבת וכדו'. | ||
גם ב[[מוסקבה]] נודע ר' פנחס לשם דבר בין חסידי חב"ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק. וו. ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את "ספר הדיירים" (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוחד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם "פינייע ראקשיקער", כפי שנמסר להם | גם ב[[מוסקבה]] נודע ר' פנחס לשם דבר בין חסידי חב"ד. בהתועדויות החסידיות שנערכו מזמן לזמן במקומות שונים, היה הוא ראש המדברים. הנ.ק. וו. ד. החלה להתענין בו. באחד הלילות הופיעו אנשי הבולשת לדירה בה התגורר ובקשו מבעלת הבית (גויה רוסית) להראות להם את "ספר הדיירים" (בכל בית ברוסיה קיים ספר מיוחד עם רשימת הדיירים). הם לא מצאו ברשימה זו שם "פינייע ראקשיקער", כפי שנמסר להם על ידי המלשין, אלא 'פנחם שרברק' והם חשבו שהוטעו על ידו. בהיותם רוסיים, לא הבינו ש"פינייע ראקשיקער" אינו אלא כינוי האיש באידיש לפי מוצאו, וכך ניצל ר' פנחס ממאסר בטוח - אם לא יותר מזה... מעניין לציין, שכאשר עזבו אנשי הנ.ק. וו. ד. את המקום מיהר ר' פנחס לעזוב את הבית ושם את פעמיו לבית החסיד ר' [[שמואל לייב לוין]], שהיה גר בקצה עיירה סמוכה למוסקבה. עם בואו של ר' פנחס לבית ר' שמואל ליב, הבינו בני הבית שבלילה זה מבוצעים מאסרים של כל ראשי החסידים (כפי שבאמת היה) והם החלו לעקוב אהרי כל תנועה חשודה הבאה מבחוץ. ואמנם, הם קלטו קול פסיעות המתקרבות לעבר הבית ור' פנחס ורש"ל ברחו דרך החלון וניצלו שניהם. | ||
גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] - (לשמחת לב אנ"ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה. | גורלו בעתיד נראה היה כמסוכן ביותר והוא נאלץ, איפוא, לעזוב את מוסקבה ולהסתתר במקום מרוחק, כחצי שנה התגורר ב[[האדיטש]] - (לשמחת לב אנ"ש שם). לבסוף חזר אל משפחתו והחליף דירתו לכפר אחר ליד מוסקבה. | ||