סליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של ראש השנה או בשבוע שלפניו - ודלא כמ"ש ב[[לקוטי תורה]]<ref>דברים יד, א.</ref>: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש־חודש אלול ואילך"<ref>לקוטי־שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"י של מאמר זה בלקו"ת גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש־חודש" - לקוטי־שיחות, שם, עמ' 311.</ref>.

סדר הסליחות לקודם ראש השנה - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג ליטא־רייסיךזאמוט, בשינויים קלים<ref>'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.</ref>.  

את פיוט "הנשמה לך", מתחיל הש"ץ בקול רם<ref>'[[ליקוט טעמים ומקורות]].'</ref>. כשמתחילין סליחה אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו", חוץ מסליחה המתחלת בשם <ref>[[מגן אברהם]], סוף סימן תקפא.</ref>. אבל בסליחה המתחלת "אדון", אומרים "אלקינו ואלקי אבותינו" <ref>אשל אברהם להגה"צ מבוטשאטש. וראה [[לקוטי תורה]], דברים, סג רע"א. ליקוט טעמים ומקורות.</ref>. הנוסח ב"א־ל מלך יושב" - "'''ו'''מתנהג בחסידות", בתוספת וא"ו<ref>על־פי ה'הוספה' ללקוטי מנהגים, וס' המנהגים.</ref>. את פסוקי "שמע קולנו" אומרים פסוק בפסוק, החזן וקהל, עד הפסוק "אל תעזבנו" ולא עד בכלל<ref>'ליקוט טעמים ומקורות, ממטה אפרים תקפא, יח.</ref>. בסליחות אין אומרים וידוי - "אשמנו בגדנו" כו' - אלא רק פעם אחת<ref>ס' המנהגים.</ref>. וכן אין נופלין על פניהם<ref>[[ספר המנהגים]].</ref>.

אומרים קדיש "תתקבל" אחר הסליחות, גם אם מתפללים שחרית מיד אחריהן<ref>'ליקוט טעמים ומקורות'.</ref>. בסיום הסליחות נוהגים אנ"ש לשיר את [[ניגון רחמנא דעני|רחמנא דעני, בניגון שלימד הרבי ב[[שמחת־תורה]] תש"כ.]] גם בבית־מדרשו של הרבי נהגו כן, והרבי היה מעודד את השירה כדרכו בקודש.

מנהגנו שלא לומר פסוקי "זכור ברית" בערב ראש־השנה. הדבר אינו מוסבר, וכן עד"ז חידוש דאמירת "ויאמר דוד אל גד" ב[[נפילת אפים]]. הרבי שאל על כך את אדמו"ר הריי"צ, בעת שסידר רשימת סדר הסליחות, ואמר שלמרות הקושיא, אבל כן נוהגין<ref>אגרות קודש אדמו"ר מה"מ, יח, עמ' ע.</ref>.