רבי יוסי: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסר בית אחד ,  13 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – "׳" ב־"'"
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-")
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'")
שורה 3: שורה 3:
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכת זקנים|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור [[סדר עולם רבה|סדר עולם]], שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.
'''רבי יוסי''' - ובשמו המלא: '''רבי יוסי בן חלפתא'''<ref>התנא שמופיע למעלה משלוש מאות פעמים ב[[משנה]], וכן ב[[תוספתא]], בשם הסתמי "רבי יוסי", הוא רבי יוסי בן חלפתא. [[רש"י]] לזבחים נח ע"ב, ד"ה "ורב שרביא אמר".</ref> - מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. התגורר ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]] שב[[הגליל|גליל]]. מגדולי תלמידיו של [[רבי עקיבא]], חברם של [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] ורבו של [[רבי יהודה הנשיא]]. [[סמיכת זקנים|נסמך]] בידי רבי [[יהודה בן בבא]] בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור [[סדר עולם רבה|סדר עולם]], שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים<ref>בבלי, יבמות פב ע"ב.</ref>.


ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא - "רבי יוסי נימוקו עמו {{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} " - "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו"{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}. כן גם מצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת רבי יוסי פסקה ה[[בינה]].
ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים הוא - "רבי יוסי נימוקו עמו {{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} " - "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" ובניגוד לשאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}. כן גם מצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת רבי יוסי פסקה ה[[בינה]].


על פי [[תורת הקבלה]], הוא היה בחינת [[כלה]] ד[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&hilite=dfaf8342-daa0-41c5-97f2-5ce00951506a&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=50 הרבי בשם אביו].}}.
על פי [[תורת הקבלה]], הוא היה בחינת [[כלה]] ד[[מלכות]]{{הערת שוליים|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&hilite=dfaf8342-daa0-41c5-97f2-5ce00951506a&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=50 הרבי בשם אביו].}}.
39,916

עריכות