39,916
עריכות
מ
החלפת טקסט – "“" ב־"""
מ (החלפת טקסט – " ," ב־",") |
מ (החלפת טקסט – "“" ב־""") |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
משהגיע לאזניו שמע ישיבת מיר המפורסמת ובפרט שמע שיעוריו של הבעל מוסר המפורסם המשגיח הרב ר' ירוחם הלוי לבוביץ ז"ל, השתוקק מאד ללמוד בישיבה זו, והפציר באביו לשלחו לשם. משאמר לו אביו שאין הפרוטה מצויה לכסות את כל הוצאות הנסיעה, התחיל ללמד ילדים צעירים עד שחסך פרוטה לפרוטה וצבר את הסכום הדרוש לנסיעה. | משהגיע לאזניו שמע ישיבת מיר המפורסמת ובפרט שמע שיעוריו של הבעל מוסר המפורסם המשגיח הרב ר' ירוחם הלוי לבוביץ ז"ל, השתוקק מאד ללמוד בישיבה זו, והפציר באביו לשלחו לשם. משאמר לו אביו שאין הפרוטה מצויה לכסות את כל הוצאות הנסיעה, התחיל ללמד ילדים צעירים עד שחסך פרוטה לפרוטה וצבר את הסכום הדרוש לנסיעה. | ||
בשנת תרצ"ב, והוא בן י"ט שנה, הגיע לראשונה למיר שבליטא והמשיך ללמוד בהתמדה ושקידה. חבריו לספסל הלימודים התייחסו אליו בכבוד ובהערצה וכינו אותו | בשנת תרצ"ב, והוא בן י"ט שנה, הגיע לראשונה למיר שבליטא והמשיך ללמוד בהתמדה ושקידה. חבריו לספסל הלימודים התייחסו אליו בכבוד ובהערצה וכינו אותו "ר' משה יהודה". עד מהרה הסתגל בתוככי הישיבה והיה מלוקחי מוסרו של הרב ירוחם. הוא הקפיד לרשום בדייקנות יתירה את שיעוריו כל שבוע ושמר בחדרו כמות חשובה מרשימותיו. פעם, ב[[ליל שבת]], שברה רוח סערה את החלון שבחדרו ונרות ה[[ש"ק]] נפלו מעל השלחן והתלקחה שריפה קטנה. בידעו את האהבה העצומה שרכש לרשימותיו, חשש אולי מרוב בהלתו יתחיל לחפש היתר להצלתם, והחליט לעזוב את חדרו הבוער ולברוח לבית המדרש. אמר ועשה. אכן, היראת-שמים שלו בערה באין ערוך יותר מהשריפה שבחדרו. | ||
לא ארכו ימי שבתו בישיבה, והנה נפל למשכב ונחלה במחלת הירקון. למרות מצבו הקריטי החליט לנסוע לראדין [[ברכה|להתברך]] מאת החפץ-חיים. אמנם בהגיעו לראדין נתאכזב בשמעו שהחפץ חיים נסע להנפש בעיר-הנופש גאלישאק. הבחור לא התייאש והמשיך בנסיעתו עד שהגיע לעיר הנופש, שם ראה את החפץ-חיים שמרוב חולשתו היה שוכב במחצלת התלויה בין האילנות. הוא שפך לבו המר לפני המשמש, והתחנן לו שיתן לו לגשת ולבקש את ברכתו. המשמש ענה לו שאין זה מדרכו של החפץ-חיים ליתן ברכות מחשש שמא תתקיים הברכה ויחזיק טובה לעצמו באמרו שהוא [[צדיק]]... אך המשמש יעץ לו לעשות איזה חסד עם החפץ-חיים, כך שירגיש כמו בעל-חוב אליו, ויסכים לברכו כפריעת חוב על הטובה שעשה לו. | לא ארכו ימי שבתו בישיבה, והנה נפל למשכב ונחלה במחלת הירקון. למרות מצבו הקריטי החליט לנסוע לראדין [[ברכה|להתברך]] מאת החפץ-חיים. אמנם בהגיעו לראדין נתאכזב בשמעו שהחפץ חיים נסע להנפש בעיר-הנופש גאלישאק. הבחור לא התייאש והמשיך בנסיעתו עד שהגיע לעיר הנופש, שם ראה את החפץ-חיים שמרוב חולשתו היה שוכב במחצלת התלויה בין האילנות. הוא שפך לבו המר לפני המשמש, והתחנן לו שיתן לו לגשת ולבקש את ברכתו. המשמש ענה לו שאין זה מדרכו של החפץ-חיים ליתן ברכות מחשש שמא תתקיים הברכה ויחזיק טובה לעצמו באמרו שהוא [[צדיק]]... אך המשמש יעץ לו לעשות איזה חסד עם החפץ-חיים, כך שירגיש כמו בעל-חוב אליו, ויסכים לברכו כפריעת חוב על הטובה שעשה לו. | ||
ויספר לו המשמש שבאותו היום ביקש החפץ-חיים לקרוא לבעל נכדתו ר' אליעזר גינזבורג ז"ל שיבוא אצלו, והציע לר' משה יהודה להציע להחפץ-חיים להיות שליח להביאו אצלו. החפץ-חיים קיבל את ההצעה ושאל את הבחור אולי יש לו איזה בקשה, וצעק לו המשמש באזנו (החפץ-חיים היה כמעט חרש בסוף ימיו) | ויספר לו המשמש שבאותו היום ביקש החפץ-חיים לקרוא לבעל נכדתו ר' אליעזר גינזבורג ז"ל שיבוא אצלו, והציע לר' משה יהודה להציע להחפץ-חיים להיות שליח להביאו אצלו. החפץ-חיים קיבל את ההצעה ושאל את הבחור אולי יש לו איזה בקשה, וצעק לו המשמש באזנו (החפץ-חיים היה כמעט חרש בסוף ימיו) "הבחור רוצה ברכה לבריאות"! והשיב הח"ח: "הלוואי". רחמ"י לא היה שבע רצון מהתשובה שלא היה במובנה הבטחה. שוב שאלו החפץ-חיים מה בקשתך עוד? ורמ"י ביקש ברכה ל"שטייגען אין לערנען" [=שגשוג בלימוד], והחפץ-חיים ענה [[אמן]]. כשמוע רמ"י את הברכה יוצא מפי החפץ-חיים שמח [[שמחה]] גדולה, כי אמר בלבו שהא בהא תליא, שהרי אי אפשר לעלות בבקיאות וחריפות בתורה בלי גוף בריא, וחזר לישיבת מיר בשמחה רבה ולמד שם יומם ולילה והתעלה בעבודת ה' בדרך המוסר, וברכת החפץ חיים התקיימה בו במילואה. | ||
==ימי מלחמת העולם השניה== | ==ימי מלחמת העולם השניה== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
באמצע הויכוחים והשיקולים באם לקחת סיכון לגשת לשלטונות או לישאר ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשמע קולו של האברך הצעיר ר' משה יהודה: | באמצע הויכוחים והשיקולים באם לקחת סיכון לגשת לשלטונות או לישאר ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשמע קולו של האברך הצעיר ר' משה יהודה: | ||
האברך הצעיר הציע לפתרון השאלה את | האברך הצעיר הציע לפתרון השאלה את "גורל [[הגר"א]]", ומכיון שהיה מנוסה בזה הוא נבחר לעשיית הגורל. הגורל נפל על הפסוק <REF>שמות יט, ד.</REF>: "ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי". הבחורים קלטו את המסר. | ||
סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו החשובה המחנכת מרת חנה חיה הנה שוחט ע"ה, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ובמנין מצומצם (מאימת המלכות), ביום י"ג [[שבט]] תש"א. אחיה היה הרב ר' דוב יהודה שוחט, רב מפורסם בעיר טורונטו. ואחותה היא הרבנית עטל חודקוב - תבלחט"א - אשתו של הרב חיים מרדכי חודקוב. | סמוך לנסיעתם, התחתן ר' משה יהודה עם זוגתו החשובה המחנכת מרת חנה חיה הנה שוחט ע"ה, ממשפחה חשובה בעיר טלז שבליטא. החתונה התקיימה בסלבודקה, בחשאי ובמנין מצומצם (מאימת המלכות), ביום י"ג [[שבט]] תש"א. אחיה היה הרב ר' דוב יהודה שוחט, רב מפורסם בעיר טורונטו. ואחותה היא הרבנית עטל חודקוב - תבלחט"א - אשתו של הרב חיים מרדכי חודקוב. | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
עיקר התקרבותו לחב"ד היה בבואו לארצה"ב, על ידי כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע, ועוד יותר על ידי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובהשפעת גיסו הר"ר חמ"א חודקוב ז"ל עליו. | עיקר התקרבותו לחב"ד היה בבואו לארצה"ב, על ידי כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע, ועוד יותר על ידי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובהשפעת גיסו הר"ר חמ"א חודקוב ז"ל עליו. | ||
בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב | בשנת [[תש"ז]] קיבל מגיסו הרחמ"א חודקוב "אפידעיוויד" (הבטחת מוסד תורני בארה"ב שמקבל עליו האחריות לפרנסתם) מישיבת תות"ל נ. י., וכך קיבל אשרת כניסה לארצות הברית. | ||
כאשר הגיע לארה"ב התגורר במחיצת גיסו הרחמ"א חודקוב והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע אמר בהתפעלות להרבי על גיסו: | כאשר הגיע לארה"ב התגורר במחיצת גיסו הרחמ"א חודקוב והתפעל מאוד מאישיותו. בהכנסו ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע אמר בהתפעלות להרבי על גיסו: "הנני רואה לראשונה יהודי שכל-כולו לשם שמים". ענהו הריי"צ נ"ע: "יש חב"ד חג"ת ונהי"מ, ישנם כאלו שהם שלמים רק בחב"ד אבל לא בחג"ת ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים בחג"ת אבל לא בחב"ד ונהי"ם, וישנם כאלו שהם שלמים רק בנהי"מ (במעשיהם), אבל לא בחב"ד וחג"ת, אבל הוא - הרב חודקוב - שלם בכל!". | ||
כשראה את השלימות שאפשר להשיג על ידי חסידות חב"ד, התקרב יותר ויותר לליובאוויטש ולכ"ק אדמו"ר מלך המשיח. בהשפעת גיסו (הרב חודקוב), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]]. | כשראה את השלימות שאפשר להשיג על ידי חסידות חב"ד, התקרב יותר ויותר לליובאוויטש ולכ"ק אדמו"ר מלך המשיח. בהשפעת גיסו (הרב חודקוב), שלח את בניו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ואת בנותיו ל[[בית רבקה]], והיה בא לכל התוועדויותיו של הרבי ביומי דפגרא ובחגים, כולל הליכה רגלית בחגים מאיסט ניו-יורק ומאוחר יותר מ[[בורו פארק]]. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
חיבה יתירה נודעת לו למצות תפילין, שאם דל הוא (בגשמיות או ברוחניות) ואין ידו משגת, היה הרחמ"י נותן לו זוג תפילין במתנה בתנאי שיבטיח לו שיניחם בכל יום. בעיירות שלא היו מצויים סופרים הביא סופרים מניו-יורק על חשבונו למשך כמה ימים כדי שיבדקו את התפילין והמזוזות של כל מאן דבעי. במבצע זה המשיך גם בשכבו על מטת חליו. | חיבה יתירה נודעת לו למצות תפילין, שאם דל הוא (בגשמיות או ברוחניות) ואין ידו משגת, היה הרחמ"י נותן לו זוג תפילין במתנה בתנאי שיבטיח לו שיניחם בכל יום. בעיירות שלא היו מצויים סופרים הביא סופרים מניו-יורק על חשבונו למשך כמה ימים כדי שיבדקו את התפילין והמזוזות של כל מאן דבעי. במבצע זה המשיך גם בשכבו על מטת חליו. | ||
וזאת הייתה צוואתו: | וזאת הייתה צוואתו: "כל מי שרוצה לעשות לי נחת-רוח (לאחרי פטירתי) שיתעסק בזיכוי הרבים במצוות תפלין ומזוזות (כשרים)". סמוך לפטירתו ציוה שיכתבו על מצבתו: "כל מי שיתעסק בזיכוי הרבים במצות תפילין ומזוזות יקבל שכר טוב מן השמים". | ||
*מאז יצא הרבי עם התקנה של לימוד ה[[רמב"ם]], לא הלך לישון, ואפילו לא אכל ארוחת ערב עד שגמר את השיעור היומי של הרמב"ם, שלשה פרקים ליום! - וזאת בנוסף לשאר שיעוריו, שארכו אצלו משך כמה וכמה שעות! | *מאז יצא הרבי עם התקנה של לימוד ה[[רמב"ם]], לא הלך לישון, ואפילו לא אכל ארוחת ערב עד שגמר את השיעור היומי של הרמב"ם, שלשה פרקים ליום! - וזאת בנוסף לשאר שיעוריו, שארכו אצלו משך כמה וכמה שעות! | ||
| שורה 77: | שורה 77: | ||
מר מארקס קיבלו בידידות ופתח לו את שערי ספרייתו. הרב בלוי מצא שם הרבה כתבי יד, וסיפר לכמה מגדולי התורה את מה שראו עיניו. כולם יעצו לו פה אחד שיקח ממנו לראשונה את הריטב"א על מסכת בבא בתרא. הרב בלוי ניגש אל המלאכה והעתיק את כתב היד כולו מתחילתו ועד סופו. | מר מארקס קיבלו בידידות ופתח לו את שערי ספרייתו. הרב בלוי מצא שם הרבה כתבי יד, וסיפר לכמה מגדולי התורה את מה שראו עיניו. כולם יעצו לו פה אחד שיקח ממנו לראשונה את הריטב"א על מסכת בבא בתרא. הרב בלוי ניגש אל המלאכה והעתיק את כתב היד כולו מתחילתו ועד סופו. | ||
בהיותו מטופל בבנים הוצרך למקור פרנסה מיידי, ונודע לו שהמוסד | בהיותו מטופל בבנים הוצרך למקור פרנסה מיידי, ונודע לו שהמוסד "ישיבת ר' יצחק אלחנן" מעונין לתת תמיכה הגונה לעבודה זו, אבל בתנאי שיעבוד אצלם בושינגטון-הייטס, דבר שלא היה לפי רוחו כלל. הוא החליט להתייעץ בזה עם כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ. | ||
ביום חמישי, ט' חשון זכה להיכנס ל[[יחידות]], ושאל את פי כ"ק אדמו"ר מהריי"צ בזה. הרבי השיבו בזה"ל: | ביום חמישי, ט' חשון זכה להיכנס ל[[יחידות]], ושאל את פי כ"ק אדמו"ר מהריי"צ בזה. הרבי השיבו בזה"ל: "איך האלט אז איהר זאלט די שטעלע אננעמען, אבער איהר זאלט ארבעטן אין דער היים" [=הנני סבור שעליך לקחת את המשרה, אך עליך לעבוד בבית]. אמר לו הרמ"י: שלא יסכימו לזה מנהלי ה[[כולל]] שאצל ישיבת רי"א. שאלו הרבי: למה? והשיב: "ווייל זיי ווילן זיך מיט מיר פוצן" [=הם מעוניינים "להתהדר" בי]. השיבו הרבי בבת שחוק: "זיי ווילן זיך מיט אייך פוצן? זאלט איהר זיי גוט אויספוצן! [=הם רוצים להתהדר בך? אתה תהדר אותם טוב מאוד]... הרבי הריי"צ גם הורה לו לסדר שם שיעור בספר התניא, וכך עשה. | ||
הרב חודקוב גם הציע לו להתייעץ עם כ"ק אדמו"ר מה"מ אודות אופן העריכה. כ"ק אדמו"ר מה"מ יעץ לו כמה ענינים, וביניהם: להוסיף הערות וציונים משלו, ולא להסתפק בהעתקת הכת"י גרידא; מושג שלא היה רגיל כל כך אז כמו היום. | הרב חודקוב גם הציע לו להתייעץ עם כ"ק אדמו"ר מה"מ אודות אופן העריכה. כ"ק אדמו"ר מה"מ יעץ לו כמה ענינים, וביניהם: להוסיף הערות וציונים משלו, ולא להסתפק בהעתקת הכת"י גרידא; מושג שלא היה רגיל כל כך אז כמו היום. | ||